שעות ספורות לפני שהוועדה המיוחדת בכנסת לעניין המאגר הביומטרי, תשוב ותצביע על הארכת תקופת הניסיון, דנה היום (שני) הועדה לביקורת המדינה בממצאי דו"ח המבקר על הכשלים שבניהול המאגר עד כה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי רוב חברי הוועדה, והעומד בראשה, האמורים להצביע בעניין, לא בא לשמוע את נציגי המבקר בעניין. "מדובר בדיון קריטי, כי החשש הוא שטביעות-האצבע שכל אחד מאתנו עלולים להגיע לכל מיני גורמים מפוקפקים, ועלינו לבדוק האם באמת נחוץ מאגר ביומטרי שכזה. הענקת ארכה נוספת לתקופת ההרצה, למרות שלא טופלו ותוקנו כל הכשלים, מעלה שאלות קשות. לא השתכנענו שיש נחיצות אמתית במאגר, ואבקש ממשרד הפנים שיגיש בתוך חודש נתונים ברורים על נחיצות זו". אלהרר פנתה היום לאחר הדיון ליו"ר הועדה המיוחדת, שלא להצביע היום בצהריים על חידוש תקופת-ההרצה.
ישראל אפשטיין, נציג המבקר, מנה בין הליקויים את העדר המידע הברור על היקף תופעת גניבת זהות ועל הקלות בזיוף תעודות הזהות הקיימות, וכן כי ניסיונות השוואת טביעות אצבע נכשלו ברובן, והצליחו רק לאחר עשרה ניסיונות לערך. כמו כן, במהלך תקופת המבחן הוחלפו סורקי טביעות האצבע, שמלכתחילה היו ספקות לגבי איכות ביצועיהם. כמו כן נמצא כי לא נבדקו ברצינות ובעומק החלופות העיקריות כתשאול, חלופות ביומטריות ועוד. יובל חיו, מנהל החטיבה במשרד המבקר שערכה את הבדיקה הוסיף כי "הליקויים הם מהותיים ומשמעותיים, שיורדים עד לשורשי התכנית, אמנם קיבלנו כבר מידע על תיקון חלקם, אך רמת התיקון טרם נבדקה".
גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים הוסיף כי כאלף איש ניסו בתקופה האחרונה לרכוש תעודת זהות מזויפת, וכי ע"י תשאול לבד לא ניתן לחשוף מישהו שמנסה לגנוב זהות. לדבריו, "תעודה-חכמה לבדה לא יעילה בלי מאגר שתגבה אותה, וצוות שכלל את כל גופי הביטחון במדינה כאגף ללוחמה בטרור, שב"כ, מוסד והמשטרה קבע שהמאגר נחוץ. מעל 70% מנתוני אזרחי בריטניה מצויים במאגר ביומטרי, ברוב מדינות ארה"ב רישיון הנהיגה הביומטרי משמש כתעודת זהות".
תנ"צ חיים איפרגן, סגן ראש אגף החקירות במשטרה ציין כי בעשור האחרון 1,133,000 איש ביקשו תעודת זהות פעם נוספת. 18% מהם החליפו בין פעמיים ל-38 פעם. כמיליון איש החליפו תעודת זהות כשלוש פעמים, והשאר - קרוב לחמשת אלפים איש ביקשו להחליף יותר מארבע פעמים, "ואלו קרוב לוודאי אינם אנשים תמימים אלא עבריינים. לפי הנתונים וההערכות שלנו כ35% ממבקשי תעודות הזהות הם גורמים פליליים וחבלניים, והנזק הכלכלי שנגרם למדינת ישראל כתוצאה מתיעוד מזויף הוא אדיר".
יואב זק, ראש האגף הטכנולוגי באגף ללוחמה בטרור, הזהיר אף הוא כי תיעוד ישראלי מזויף משמש בפעילות חבלנית, וזיוף כזה יהיה קשה בהרבה אם תהיה תעודה-חכמה, "ואין תעודה חכמה ללא מאגר שיגבה אותה. בדקנו את הסיכון של המאגר, ולהערכתנו אין בו סכנה. אינני מכיר הנחיית של מערכת הביטחון לאנשיה לא להירשם במאגר, ובכל מקרה הרישום כרגע הוא התנדבותי בלבד".
הפרופ' קרין נהון אמרה כי "יו"ר הועדה לביקורת המדינה מיקדה את השאלה בנושא החשוב ביותר, נחיצות המאגר הביומטרי. לא מדובר בשאלה טכנולוגית בלבד. על המחוקקים להכריע בשאלה האם הנזק העצום העלול להיגרם לבטחון המדינה ולפרטיות אזרחי ישראל שווה את התועלת המוגבלת בהקמת מאגר ביומטרי לטביעות אצבע ותצלומי פנים, והאם ישנן חלופות המסוגלות לספק את התועלות הללו, מבלי לקחת את הסיכון בהמשך תפעול המאגר".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "מקרים בודדים, לא מחייבים הקמת מאגר כללי, שיהיה חובה לכל האזרחים. 74 מדעני מחשב בכירים ומומחים בתחומם, מתריעים מפני המאגר, וממליצים על חלופות בטוחות יותר", ואילו ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הזהיר כי "גם המאגר לא נותן 100% ביטחון שלא ייפרץ. זיופים יהיו תמיד, והם תמיד יתקדמו עם הטכנולוגיה". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הבהיר כי "תעודת זהות חכמה היא הפתרון - ולצערי הממשלה חיברה בין מיזם זה לבין מאגר ביומטרי" ואילו ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען כי "האגרסיביות שבה פעלו נגד אלו שהתנדבו לרכוש תעודת זהות ביומטרית, מעוררת ספק באמון וביושר הכוונה". עו"ד עירית ויסבלום, מרשות האוכלוסין הגיבה ואמרה, כי 700 אלף האזרחים שהתנדבו לרכוש תעודת זהות ביומטרי היו מאד שבעי רצון, והציבור מרוצה הן מהתהליך והן מהתעודה.
