נציגי צה"ל ומשרד הביטחון הציגו היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה, תהליכי התייעלות וחיסכון לאור דו"ח חריף בעניין של מבקר המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר: (יש עתיד) אמרה כי "במשך השנים תקציב הביטחון הולך וגדל – למרות שלא בהכרח גדל גם הביטחון האישי – אך שקיפות התקציב הולכת וקטנה, וכבר מסורת היא במשרד הביטחון להציג תקציב עלום, פיקטיבי ולא-ברור. למרות הדיונים הקודמים, טרם העניק המשרד תשובות לשאלות שנבחרי הציבור הפנו אליו". אלהרר הדגישה כי היא תעקוב אחרי השינויים המבניים הצפויים בארבעת החודשים האחרונים, וביקרה "שיח בעייתי, כדבריה בין משרדי האוצר והביטחון.
יוסי ביינהורן, ראש חטיבת הביטחון במבקר המדינה הדגיש בדיון כי תקציב הביטחון לשנה הקרובה טרם גובש סופית, וחובה לבדוק שאכן עומדים ביעדים של "מתווה ברודט" להתייעלות. לדבריו, אין די בקביעת התקציב, אלא בפיקוח ובבקרה על התוצאות ועמידה בתכניות עבודה רב-שנתיות.
דן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון טען מנגד כי "תקציב הביטחון הוא השקוף ביותר בין תקציבי המשרדים השונים, ואין לנו בעיה להציג כל פרט בכל פורום. מערכת הביטחון עומדת במתווה ההתייעלות שנקבע בדו"ח ברודט, ולמרות שיישום הדו"ח בוטל כבר בשנת 2013, אנחנו ממשיכים להתייעל, וזה ב-DNA שלנו. היקף ההתייעלות החזוי שלנו הוא כ-19 מיליארד ₪, ועד לסוף העשור נגיע להיקף התייעלות של כ- 30 מיליארד ₪, בהתאם למתווה ברודט. הצגנו את נתוני ההתייעלות לברודט עצמו, למבקר המדינה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת". הראל הוסיף כי דו"ח מסכם של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, משבח את התייעלות מערכת הביטחון.
יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל הוסיף כי בשבע השנים האחרונות הוקמו עשרות צוותים שפעלו להתייעלות וחיסכון בשפע תחומים, כייצור טנקים שיחסוך מיליוני ₪, וכל הגנרטורים בגבול מצרים מוחלפים לכאלו הפועלים על אנרגיית השמש, ויחסכו מיליוני ₪ רבים מדי שנה. מדי תקופה צוותים אלו מדווחים לו ולמנכ"ל משרד הביטחון, ומדי שנה עומד שיעור ההתייעלות על כ-2 מיליארד ₪, וכל גוף פנים-צה"לי צריך להציג התייעלות מדי שנה - כדי לקבל את תקציבו. גולן הדגיש כי מתוכננים צעדים דרמטיים כמיזוג של מפקדת זרוע היבשה (מז"י) ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), "שהוא שינוי מבני עמוק ביותר, שיביא חיסכון משמעותי. כיום צה"ל ממוקד יותר, עוסק במשימות הליבה שלו – אך באילוצים האלו לא נוכל לממש את כל צרכי הביטחון של ישראל".
ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) ציין כי "בוועדת החוץ והביטחון קיבלנו כל פרט שביקשנו, והצבא השקיע שעות רבות בכך", ואילו איציק שבתאי, סגן ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון סיפר על כ-70 צוותים להתייעלות, הפועלים בנוסף לתפקידם השוטף, וכל צוות כולל את האנשים הטכניים, הגוף המשתמש, המתקצב ועוד. "הם מציגים את ההתייעלות הכוללת למטה לביטחון לאומי, מבקר המדינה, בנק ישראל, ראש הממשלה ושר האוצר, ועדת החוץ והביטחון ועוד, וכל התהליך מתועד ופתוח לכלל צה"ל".
אל"מ חיים וגנר ראש תחום הרכש סיפר על בקרה חיצונית לצה"ל בידי רואה-חשבון חיצוני, וכי כל רכש נמדד גם בהיבט התייעלות, ולדבריו חיל התקשוב בצה"ל רשם לבדו חיסכון של 1.2 מיליארד ₪, כאשר למשל רכש המדפסות והדיו בצה"ל צנח מ-112 מיליון ₪ בשנה ל-58 מיליוני ₪ בלבד. מתי ישראל, אחראי ביטחון באגף התקציבים באוצר, ביקר מחסור בשקיפות וממילא ביכולת הבקרה על תקציב הביטחון, ולדבריו גם הסכם-העקרונות שנחתם לאחרונה בין שרי האוצר והביטחון, מספק מענה חלקי לבעיה זו.
