יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר אמרה בפתח הדיון: "הכנסת חוקקה חוק לקבורה אזרחית חלופית ב1996 אבל לצערנו 20 שנה אחרי, התחום הזה מאוד בעייתי ויש אנשים שנאלצים לקבור את יקיריהם רחוק ממקום מגוריהם או לשלם הרבה מאוד כסף. מדינת ישראל מזניחה במשך שנים את נושא הקבורה האזרחית ומתנערת מאחריות על קבורתם של אלפי אזרחי המדינה. המציאות הזו משאירה רבים להיאבק בימים הקשים ביותר בחייהם מול דלתות סגורות ובירוקרטיה קשה. מחובתי לוודא כי הזכות הבסיסית לפרידה בכבוד מיקירים תתקיים בכל בית בישראל. במדינה שלנו יש הרבה דברים שמושפעים מהדת אבל דווקא בעניין הזה צריך להיות קונצנזוס שכל אחד יקבר על פי רצונו. זו בקשתם האחרונה ורואי היה שנכבד אותה."

ח"כ יואל רזבוזוב: "במדינת ישראל חיים קרוב לחצי מיליון אזרחים לכל דבר ועניין, שעלו לישראל מתוקף חוק בשבות, ועל אף שהם מזרע ישראל ולעיתים הם חיים אורך חיים יהודי, ובעלי שם משפחה יהודי, הם מופלים לרעה על ידי גופי הדת במדינה. מדובר באזרחים שלוקחים חלק בחובות המדינה, הם משרתים בצבא, משלמים מסים ונושאים בנטל. אך בכל זאת, ברבנות הראשית לישראל ובמועצות הדתיות מתייחסות לאליהם כאזרחים סוג ב'.

זו היא חובה ערכית ומוסרית וגם זכות דמוקרטית בסיסית לדאוג לציבור העולים, שיקבלו את מלוא הזכויות המגיעות להם כאזרחים במדינה. אסור לנו לאפשר פגיעה ואפליה שכזו. עלינו ליצור עבור כל מי שחייב או רוצה אלטרנטיבה האזרחית את האפשרויות המתאימות לו, ובנושא הקבורה ובכלל. בדיוק בגלל מקרים כאלו יזמתי בכנסת הקודמת חוק שמטרתו להסדיר את הקבורה האזרחית בישראל ואני ממשיך לקדם, בכנסת הזו, את הנושא, עד העוול הזה יבוא אל סופו."

ליאורה שמעוני, סמנ"ל ומנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה: "מדובר כאן על זכותו של אזרח בדינה לקבל שירותי דת ובמסגרתם גם להיקבר. המדינה הכירה בכך שיש גם קבורה אזרחית אבל הכרה איננה מספיקה. למרות שהבחירה קיימת היא בלתי מושגת, גם כי אין מספיק בתי קברות אזרחיים וההיצע לא קיים, וגם כי צצים בתי עלמין אזרחים פרטיים שמנצלים את אותה קרקע לעשייה של עסק מסחרי. העלויות האלה לא חוקיות. שתי הקבוצות המרכזיות שנזקקות לכך הם חסרי דת או אלה שמחינה אידאולוגית בוחרות להיקבר בקבורה אזרחית."

ח"כ חיים ילין: "מי שהשתמש בקרקע בצורה לא חוקית צריך להישפט. צריך לפתוח את זה לכל הקיבוצים והמושבים שמעוניינים לפתוח חלקה לקבורה אזרחית ולקבוע את המחיר. היהודים האלה מספיק טובים להכניס אותם לעזה אבל לא מספיק טובים להיקבר בצורה ראויה."

מנכ"ל המשרד לשירותי דת עודד פלוס: "אנחנו גם חושבים שצריך לתת מענה וכל בן אדם זכאי לקבל קבורה לפי אמונתו. אין בעיה של מקומות קבורה אלא של פריסה. על מנת להקים בית עלמין יש המון גורמי רגולציה שאנחנו צריכים להתמודד איתם, ומחסור תקציבי של 20 מיליון ש"ח. לצורך העניין הזה כונסה וועדת מנכ"לים שניסחה טיוטה לקראת פרסום מסקנות. יש 35,000 נפטרים בשנה ודורשים קבורה אזרחית סדר גודל של 1,200 שכמובן שגם הם זכאים לקבורה לפי אמונתם."

משה דגן סמנכ"ל בכיר המשרד לשירותי דת: ב 2012 – 2014 לקבורה האזרחית הוקצו 8.5 מיליון תמיכה פר נפטר ההקצאה היא 5700 לנפטר ביחס של 2800 לנפטר בקבורה אורתודוקסית. מ2014 המשרד מכניס תעדוף לאלה שקוברים בקבורה אזרחית כדי שיוכלו לתת מענה ליישובים סמוכים. הבעיה היא הקבורה המסחרית וצריך לראות איך משנים את זה. יש עמותות שמנצלות את המצוקה של המשפחות בניצול ציני. היכולת היחידה שלנו היא לשלול את רישיון הקבורה וכך עשינו.

יפעת סולל, היועצת המשפטית של עמותת מנוחה נכונה פתח תקווה: חייבים להפריד בין הקבורה האזרחית לאורתודוקסית, אי אפשר לתת רישיון גם וגם אלא או רישיון אורתודוקסי או רישיון חילוני אנחנו רואים ניסיונות לתפור מכרזים לקבורה אזרחית לטובת בתי עלמין אורתודוקסים. על מנת לשמר את המונופול של החברה קדישא.

יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר סיכמה את הדיון ואמרה: הזכות להיקבר על פי רצונו של אדם וקרוב למקום מגוריו צרכה להיות הבסיס לדיון הזה. המצב הוא לא מצב טוב בכלל. אני מבקשת בתוך שבוע, צפי ממשרד הדתות לתאריך שבו ניתן יהיה לקבור בקבורה אזרחית באילת. אני מבקשת ממשרד הפנים התייחסות בתוך שבועיים לגבי קבורת מוסלמים ונוצרים. דיון מעקב יתקיים בעוד שלושה חודשים.

בסוף הבעיה היא לא רק כספית, גם במשאבים הקיימים ניתן לעשות יותר, כדי לתת את הזכות הזו לכל אדם במדינת ישראל.

​