הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום בהצעות לסדר של חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) וח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) בעקבות הפרסום לפיו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פוגעת בפרטיות האזרחים על ידי מסירת מספרי ת"ז של אזרחים לחברות הסלולר. על פי הפרסומים, מטרת העברת מספרי ת"ז נועדה לקבל מחברות הסלולר את מספרי בעליהם, כדי שישמשו לסקרים שעורך הלמ"ס מעת לעת. בתמורה לשירות זה משלמת הלמ"ס כסף לחברות הסלולריות.

יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר: "מתברר שהלמ"ס משלמת כסף לחברות הסלולר בתמורה למידע על אזרחים. יש כאן בעיה של פגיעה בפרטיות, שמספרי תעודות הזהות של האזרחים עוברים לחברה מסחרית ללא אישור האזרח עצמו ומעבר לכך, לא ברור מדוע המדינה צריכה לשלם לחברה פרטית כדי לקבל מידע שנמצא ברשויות המדינה? יכול להיות שבמסגרת המאמץ לעשות את עבודתכם נאמנה אתם מסייעים לאותן חברות לעשות את העבודה שלהן? למה לתת להם מאגרי לקוחות פוטנציאלים?".

ח"כ תמר זנדברג: "מדינת ישראל סוחרת במידע עם החברות הסלולריות. בסוף הדיון צריך לבדוק מהם החוזים האלה בין החברות למדינה. אנחנו רוצים לדעת מה בדיוק החוק מאפשר ומה לא והאם יש עמידה בלשון החוק. אולי צריך לתקן את החוק. אחד הסעיפים בחוזה של הלמ"ס מציין כי יחד עם תעודת הזהות יועברו גם פרטים אישיים כמו שם, שם משפחה וכתובת. איך יכול להיות שמעבירים כאלו פרטים לחברות מסחריות".

הסטטיסטיקאי הראשי פרופ' דני פפרמן:  "האינפורמציה היחידה שאנחנו מעבירים לחברות הסלולר היא לא יותר מתעודות זהות והמידע היחיד שאנחנו מקבלים זה מספר טלפון מוצמד לת"ז. אנחנו לא מעבירים לא שמות ולא כתובות. אנחנו מריצים כל שנה מעל חמישים סקרים וחלק גדול מהם הם סקרים טלפונים. אי אפשר להתקשר לאנשים בלי מספרי הטלפון. בחלק מהמקרים שיש צורך לקיים ראיונות אישיים, צריך טלפון כדי לתאם עם אנשים. מעולם לא העברנו שם של מישהו. אפשר גם לבדוק את זה. מיוזמתנו אנחנו מעבירים את כל החוזים האלה לבקרה נוספת בוועדה להעברת מידע. הסעיף נכתב בטעות אך אף פעם לא יושם. אנחנו לא משלמים לקבל את מספרי הטלפון, אנחנו משלמים לחברות דמי תפעול על הפעולה שהם עושים בשבילנו".

נציגת משרד המשפטים עו"ד צילי נאה: "מדובר במספרי טלפון לא חסויים שפתוחים בפני כל אדם. זהו מידע גלוי וזה שימוש מידתי בסמכות שמוקנית ללמ"ס בחוק. אנחנו מבינים שיש כוונה לתקן את החוזים כי יש אי הלימה בין החוזה לבין מה שקורה בפועל. החוק מטיל על כל גוף שעוסק בהעברת מידע דרישות. מעבר לאותו סעיף בעייתי, חידוד נוסף הוא שהחברה שהעבירה את המידע לא תוכל לעשות בו שימוש ויהיה עליה למחוק את המספרים שקיבלה. ללמ"ס יש סמכות לדרוש את המידע הזה ועדיין זה לא מונע ממנה לפצות את החברות ככל שיש פגיעה בקניין או מאמץ של החברה לספק את המידע".

נציג חברת סלקום ניר יוגב: "אנחנו מקבלים מהלמ"ס ת"ז ומעבירים מספרי טלפון. מי שמבקש שמספרו יהיה חסוי אנחנו לא מעבירים את מספר הטלפון שלו. אנחנו לא מעבירים שום מידע חוץ ממספר הטלפון וזה נעשה על פי חוק. לא מקבלים תמורה אלא תשלום הוצאות".

נציג חברת פלאפון עידו רוזנברג: "חברת פלאפון לא גובה תשלום מהלמ"ס. אנחנו עובדים כמו האחרים וזה לא אומר שאחרים לא רשאים לדרוש. קיימות 3 חוות דעת מהן 2 של משרד המשפטים שמחייבות את החברות להעביר את המידע הזה".

נציג חברת רמי לוי שלומי גוליאן: "חשוב לציין שהתמחור מונע גם בקשות מיותרות. ברגע שאתה מבקש תשלום על כל מידע שמבקשים ממך, אז כל בקשה נשקלת לפני שפונים". 

במהלך הדיון עלה הנושא של שימוש במאגרי מידע ועל כך שהרבה לקוחות נכנסים לאותם מאגרי מידע פרסומיים כי בחוזה מול חברות הסלולר הם לא שמים לב לסעיף שבו הם מאשרים להצטרף לאותם מאגרים. 

ח"כ אוסאמה סעדי: "מתברר היום שלא נותנים לנו מנוחה. חשבנו שנצא רגועים אחרי הדיון הזה אבל אנחנו יוצאים מודאגים מאד. חברות סוחרות במידע הזה באמצעות שימוש בפרטים של הלקוחות. צריך התערבות המחוקק. אי אפשר לסחור בפרטים האישיים גם אם הלקוח לא סימן שלא יהיה ניתן להשתמש בפרטיו".

ח"כ זנדברג: "נבקש מרשם מאגרי המידע את מספר מאגרי המידע שיש והאם הם עומדים בדרישות החוק מאיפה מגיע המידע".

התנועה לזכויות דיגיטליות ניר הירשמן: "דרך קבלת המידע של הלמ"ס על סמך סעיף בפקודת הסטטיסטיקה הוא שימוש לא נכון. יש כאן בעיה של זליגת שימושים. העברת מספרי הטלפון לחברות הסלולריות נותן להם מספרים שבאמצעות מאגרים לא חוקיים כאלה או אחרים יכולים לאתר לקוחות אחרים. אם הם רוצים לקבל מספרי טלםון, שיעבירו שינוי חקיקה בנושא".

היועמ"ש של הלמ"ס בריאן ניגן: "לפי חוק הגנת הפרטיות אסור לחברות המסחריות לעשות שימוש בחומר שמועבר אליהם. אין לנו בעיה להכניס סעיף שיורה להם למחוק את ת"ז לאחר שיסייעו לנו. אם יש סעיפים שצריך לתקן - נעשה זאת".

נציג משרד מבקר המדינה יובל חיו: "גם אם הלמ"ס מתנהלת כחוק יש כאן היבט מערכתי. הסעיף שמכוחו מבוצעת פעולת בקשת המידע מהחברות המסחריות טעון בדיקה וצריך לתת את הדעת בעניין זה. תפקידה של רמו"ט (רשות מידע וטכנולוגיה) במשרד המשפטים להיות במעקב אחרי היישום הזה. יש עוד גופים במדינה שפונים מכח החוק לקבלת מידע ויש צורך לבדוק איך המידע מועבר, איך הוא נשמר ואיך נמנעת פגיעה בפרטיות האזרחים" .

בתום הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ח"כ אלהרר כי משרד המשפטים ייתן חוות דעת משפטית נוספת לחוזה בין הלמ"ס לחברות הסלולר המסחריות. "חוות הדעת הקודמות ניתנו בשנת 2001 ו-2002. צריך להסתכל על כל ההיבטים החדשניים ולחבר חוות דעת חדשה. מהמון כוונות טובות יש מידע על אזרחים שעובר בין הלמ"ס לחברות ולא ברור מי ואיך מגינים עליו". בנוסף ביקשה ח"כ אלהרר כי בתוך שבועיים יציג לה הלמ"ס חוזה חדש מול החברות המתייחס לכל הנושא של דרך העברת המידע בינו לבין החברות והחובה להשמיד את הנתונים המועברים לחברות לאחר שיינתן השירות ללמ"ס. בנוגע למאגרי המידע, ביקשה ח"כ אלהרר כי תעשה בדיקה על ידי משרד המשפטים והתקשורת לגבי כל הנושא של הסכמה מדעת מצד לקוחות של חברות מסחריות שלא תמיד מודעים לכך שחתמו בחוזה מול החברה שבעתיד הם יכללו במאגרי מידע שיווקיים.

​