הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בסיכוי של מעוטי-יכולת לקבל סיוע משפטי. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי  "מערכת המשפט אמורה לוודא שהצדק ישרור במדינתנו, והנפגע יקבל עזרה וסעד משפטי, אך המערכת איננה נגישה לכלל האזרחים: מי שידו משגת יכול לתבוע שוב ושוב, ומי שאינו יכול – נמנע ממנו כל אלו. התורה אומרת 'צדק צדק תרדוף' – אבל כיום רק העשירים יכולים לרדוף אחריו. על מערכת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לראות את האזרח הנזקק במרכז, הן בנהלים והן בהתייחסות היומיומית". אלהרר ציינה כי רצון משרד המשפטים ובתי המשפט לצמצם תביעות-סרק מובן, אך "צמצום זה חייב להיות שוויוני. לא ייתכן שהעשירים יוכלו להמשיך ולהגיש תביעות, ודווקא מעוטי היכולת ייפגעו. יש להגביר את הנגישות של הסיוע המשפטי שמציע משרד המשפטים בפריפריה, לקצר את משך ההמתנה ולהקל את הבירוקרטיה".

חנה יזרעלוביץ', נציגת מבקר המדינה הדגישה כי המבקר רואה חשיבות רבה בהנגשת אוכלוסיות חלשות למיצוי זכויותיהן המשפטיות,  אך גם כי משרד המשפטים תיקן את מרבית הליקויים שהמבקר הצביע עליהם בעניין.

עו"ד גלעד סממה, מאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים סיפר  על כ-110 עורכי-דין במשרדו ועוד כ-1100 עו"ד חיצוניים המלווים בייעוץ ובייצוג כמאה אלף מעוטי-יכולת, כניצולי שואה, מבוטחי הביטוח הלאומי, בעלי חובות ועוד – כנתבעים או כתובעים. "אנו מחויבים לפונה אלינו, ולא כלפי הממסד או הממשלה. אגרת הטיפול היא 138 ₪, ויש גם הליך של נוהל בקשת פטור מהאגרה", אמר.

ח"כ אוסמאה סעדי (הרשימה המשותפת)  ציין כי 50% מהחברה הערבית הם מתחת לקו העוני, ולכן מימוש זכויות במיוחד בביטוח הלאומי חשוב ביותר. לדבריו, גובה אגרות בית המשפט מהווה חסם משמעותי לתביעות.

עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט טענה מנגד כי "אנחנו רק גובי האגרה ואין לנו סמכות לקבוע את גובהה האגרה. לבית המשפט יש סמכות לפטור מעוטי-יכולת מאגרות, ע"פ נהלים המתחשבים בהכנסת המבקש, בשנה שקדמה להגשת הבקשה. בנוסף, בכעשרים בתי משפט פועלים מתנדבים בסיוע משפטי לנזקקים". לדבריה, אם יהיה עומס יתר בבקשות לבית המשפט, במיוחד בפניות-סרק – הוא יהיה פחות נגיש לכלל הציבור.

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", הוסיף כי  מחסום השפה במסמכים המשפטיים, מונע מאזרחים רבים שאינם דוברי עברית, להמשך את ההליך המשפטי ולממש את זכויותיהם. עו"ד מרים זלקינד, מהייעוץ המשפטי של העמותה, סיפרה על אזרחים רבים שאינם יודעים כלל על זכויותיהם, וגם אלו היודעים ומכירים זכויות אלו – מתייאשים מהבירוקרטיה. היא הדגישה כי רבות הרשויות כלל אינן מנמקות את החלטותיהן ומעט מהמסמכים הממשלתיים מתורגמים לשפת המבקש.

​