חוסר ודאות, העדר תקציבים ומחסור חמור בכוח-אדם, הם מקצת הטענות שהועלו היום (שני) בוועדת העלייה והקליטה בכנסת בנושא עתידו של רדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה) הפועל תחת קול ישראל ומעניק שידורי רדיו ב-13 שפות לעולים בארץ ובתפוצות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) ציין כי רדיו רק"ע מהווה אמצעי תקשורת יחיד המדבר בשפתם עבור עולים חדשים וקשישים רבים מכל התפוצות, והסכנה לקיומו מוחשית, לאור אישור הממשלה אתמול את הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש". עוד ביקש יו"ר הועדה מהשר אקוניס לעדכן את הועדה בעניין המשך פעילותו של רדיו רק"ע והמשך העסקת עובדיו.

השר אופיר אקוניס (הליכוד), הממונה על רשות השידור, ציין כי "זהו מאבק להצלת שידורי הרדיו של רדיו רק"ע ושל השידור הציבורי בישראל. ביקשנו להכניס תיקוני חקיקה לחוק השידור הציבורי הישראלי. בין היתר, שמות כל תחנות הרדיו הציבוריות יקראו מעתה 'קול ישראל' ונרחיב את תחנות השפות הזרות. קיימת חשיבות עליונה להמשך השידורים בשפות הזרות ברק"ע כאמהרית, רוסית, גרוזינית ועוד.

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), אמרה כי "למרות הופעתו הבוטחת של השר אקוניס והבטחותיו היפות, נשמעת צעקת אמת של העובדים שעובדים באפיסת כוחות, בחוסר כח-אדם ואי וודאות מוחלטת. מדינה שמעוניינת בקליטת עלייה חייבת לתמוך בעולים, מה גם שחשוב במדינה דמוקרטית שאנשים יאזינו לתקשורת בשפתם מתוך מדינתם ולא קולות ממדינות אחרות". ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) הוסיף כי "קבוצה גדולה של אנשים במדינה חייבים את הרדיו כי הם לא מכירים היטב את השפה העברית. זו הדרך שלהם לתקשר איתנו, נציגי הציבור, ועם מה שקורה במדינה".

שמעון אלקבץ, מנהל קול ישראל, סיפר על תכנית להפרדת השידורים בשפה הרוסית והקמת תחנת רדיו עצמאית בשפה הרוסית שתשדר 24 שעות. זאת בנוסף, לרשת א' חטיבת השפות ו"רשת מורשת". לדבריו, התחנה הרוסית מייצרת 4 מיליון ₪ בשנה, בעוד שהיקף ההכנסות של רדיו קול ישראל עומד על 105 מיליוני שקלים בשנה. "כל הרשות פועלת בימים אלה בתת תנאים ובמחסור בכוח אדם. לא ניתן שיפגעו במגוון התרבותי ובפלורליזם ברדיו קול ישראל. התכלית של השידור הציבורי היא לתת תמיכה גם במקומות שאין בהם רווחים אדירים ולאפשר את המענה הזה לכלל הציבור, זוהי מלחמה על הבית".אני מקווה שברגע שיוחל החוק לא רק נוכל להביא בשורה חדשה אלא גם תפיסת הניהול תשתנה, ונוכל להביא לידי ביטוי את היכולות שלנו".

​