משרד מבקר המדינה מתריע זה שנים בנושא חוסר-הפיקוח על מוסדות ועמותות העוסקות בנכי נפש.  בין היתר כולל דו"ח המבקר בעניין אי-העברת האחריות הביטוחית לקופות החולים, מרפאות המשרד וקופות החולים, שיקום נכי הנפש בקהילה ועוד. מנתוני המבקר עולה כי רק 50%  מהפגועים שעוברים את כל תהליך הבדיקה - מקבלים טיפול ונכנסים לשיקום. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שדנה היום (שלישי) בדו"ח אמרה כי מדובר "במצב הזוי ובלתי-מתקבל על הדעת. החוק הוא ברור ואי עמידה בו היא עבירה, ולכן נפנה לשרי האוצר והבריאות לטיפול מהיר בליקויים".

דן בנטל, מנהל אגף לביקורת הבריאות במבקר המדינה הוסיף כי בשנים האחרונות משרד הבריאות ביצע רפורמות משמעותיות, אך הנקודות הכואבות הן נכי-נפש המאושפזים שלא לצורך בבתי חולים פסיכיאטריים. לדבריו, מדובר במאות מבוגרים וקטינים המאושפזים שלא-לצורך. בעקבות הרפורמה אכן מספר המאושפזים ירד לחצי – אך נותרו מבנים ריקים ומצב פיזי ירוד מאוד של בתי חולים.

ממונה שיקום ארצי, רונית גולדינגר, השיבה כי תקצוב השיקום עלה בשנים האחרונות בצורה משמעותית, מ-420 מיליוני ₪ ב-2012  ל-800 מיליוני ש"ח כיום, שעדיין לא מכסה את מלוא הצרכים. לדבריה, החסר העיקרי הוא כוח אדם, כאשר כיום קרוב ל 24 אלף מטופלים, אך כוח האדם המטפל בהם לא עלה בהתאמה. "באשדוד זיהינו תור של 100 איש והגדלנו את כמות הוועדות והתגייסות כוללת כדי לשפר. אם לאורך זמן לא יהיה שינוי בכוח האדם, לא אוכל להתחייב לעמידה בזמנים. יש לנו מחסור בפסיכיאטריים שמוכנים לתת טופס לנפגעי הנפש כדי שיוכלו להתחיל תהליך שיקום מבלי להיעזר בביטוח לאומי".

יואב קריים, יו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה ציין כי "המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע לולא מחויבותו של הצוות בשטח. אבל האנשים האלו עובדים כמעט בתנאי עבדות כדי שהפערים לא יהיו כאלה גדולים. המחסור בתקינה חייב לקבל דגש - והמענה חייב להיות בדחיפות".

​