"מדובר בחקיקה שנויה במחלוקת ובפיגוע הסברתי. כל פתרון חד-ממדי כמו החוק העולה היום – הוא גרוע. חשוב לבדוק את ההשלכה הבינלאומית והתדמית בעולם של ישראל לחוק שכזה. ראוי להקשיב לטענות המחייבים והשוללים של החוק – שיש להציב לו איזונים ובלמים, ועל המדינה לאזן בין צרכי הביטחון לפגיעה בזכות האדם על גופו", כך אמרה היום (שני) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) בדיון סוער על החוק. היא הבטיחה כי הוועדה "תעקוב בעיני נץ על התגלגלות העניין ותוודא שאין נשקפת סכנת חיים".
רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הצהיר בדיון כי המדינה לא נסוגה מההסכמות שכבר התקבלו בעניין החוק בוועדת הפנים בכנסת הקודמת. "בדקנו תקדימים בעולם, ויש מקרים לכאן ולכאן. למדינת ישראל יש אחריות על חיי האסירים וגם אינטרסים נוספים של חיי אדם וביטחון המדינה, ולכן יש לאזן בין הערכים של זכות האדם על גופו מחד – וזכותה החברה לביטחון מאידך. החוק קובע כי רק החלטה שיפוטית ולא מינהלית היא שתקבע. שובת הרעב איננו רוצה למות אלא לכופף את מערכת המשפט הישראלית" נזרי הבהיר כי לאמנת מלטה שעסקה בנושא והתנגדה לו, אין תוקף משפטי – בעוד שפורומים בינלאומיים להם יש תוקף כזה – דווקא אישרו זאת.
לעומתו, אמר הפרופ' אבינעם רכס, יושב ראש בית הדין של ההסתדרות הרפואית, כי "שביתת רעב היא צעד פוליטי ואיננה בעיה רפואית, ולכן המדינה איננה יכולה לגלגל הבעיה לפתחם של הרופאים. אמנות בינלאומיות אוסרות על רופאים להשתתף בהאכלה בכפייה של שובתי רעב, כי מדובר בסוג של עינוי. בארה"ב ובבריטניה הדבר אסור, ואני מקווה שאף רופא במערכת הציבורית לא ישתתף בכך. מי שיעשה זאת יעמוד לדין בבית הדין שלנו. אני עצמי אפר את החוק הזה, ואלך בשמחה לכלא".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) טענה כי "ההתנגדות למעצרים מנהלים היא גורפת לעצורים מימין ומשמאל, אך מה שחמור בעיני הוא רצון המדינה לסתום לאסירים את זכות המחאה", ואילו ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) גיחך ש"חברי הכנסת הערבים וממפלגות השמאל, מבקשים לתת למחבלים הכלואים למות". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הדגיש כי "מדובר בחוק לא-מוסרי לא-אתי, היכול להביא למות", וחברו לסיעה אחמד טיבי ציין כי ההצעה להרדים שובת רעב כדי להאכילו בכפייה, "היא קיצונית ובלתי מתקבלת-על-הדעת, כי האסיר מנצל את זכותו על גופו להביע מחאה".
הפרופ' אברהם שטיינברג, יו"ר המועצה הלאומית לביו-אתיקה הוסיף כי "החרגה בחוק של שובתי רעב איננה ראויה, והמענה המשפטי כבר קיים בחוק יסוד זכויות החולה", ולדברי הפרופ' בלה קאופמן, מארגון "רופאים לזכויות אדם", שובתי הרעב היחידים שמתו בישראל, היו כאלו שהואכלו בכפייה.
סגן מנהל המרכז הרפואי "אסף הרופא", הד"ר יצחק שרף, הזהיר כי "מערכת האמון היא שהנפגע רוצה שאני אטפל בו, והרפואה מבוססת על חמלה ועל שיתוף פעולה", ואילו ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) אמר כי הוא "נוטה לתמוך בהצעה של השמאל . אתן לו להזיק לעצמו ושלא שישיג את מטרתו הפוליטית". הד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הדגיש מאידך כי המשרד היה שותף מלא להצעת החוק, וכי "לא ניתן לקבוע קביעה אתית חד משמעית בנושא. בכל מקרה מדובר בצעד אחרון לאחר שמוצו כל האפשרויות, והסוגיה חוזרת למצפונו של הרופא, והחוק רק מאפשר לרופא לפעול ע"פ מצפונו". הוא קרא לפרופ' רכס כי "המצפון שלכם לא טוב יותר ממצפוני".
ח"כ טלב אבו-עראר (הרשימה המשותפת) הזהיר כי "כל רופא שיסכים להאכיל אסיר בכפיה הוא פושע ויהיה חשוף לתביעות ולרדיפה מצד משפחת האסיר" ואילו ח"כ אורן חזן (הליכוד) השיב כי "גם במקרי אנורקסיה ובולמיה, הרופאים מתערבים בניגוד לרצון החולה, ואילו כאן חברי הכנסת הערבים מאיימים על רופאים".
