27,000 תלמידים יהודיים נפגשו בשנה שעברה עם תלמידים ערביים, כך נחשף היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת שדנה בדו"ח המבקר בעניין החינוך לחיים-משותפים. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) "טרם הגיע היום בו לא יופלה אדם בגלל גזעו, אך על משרד החינוך לפעול לקידום היום הזה ומיגור הרעה החולה של הגזענות. דו"ח מבקר המדינה מגלה כי אין תכנית כוללת, וגם לתכניות הקיימות אין אחראי, רכז, הכשרת מורים בעניין, או מדידה של גילויי גזענות, וקיים מיעוט מורים ערבים בבתי"ס יהודיים". לדבריה, ספר האזרחות החדש מציע שכל קבוצה תיישם את תרבותה בתוכה ולא תשתף אותו בכלל החברה, ודרשה דיון-מעקב בנושא עם מנכ"לית המשרד, והגדלת התקציב לתחום.

לדברי ליאורה שמעוני, נציגת המבקר "לחינוך תפקד חשוב בהקניית ערכים, צמצום פערים ותופעות שליליות. משרד החינוך אכן זיהה כמטרה - חיים משותפים ליהודים וערבים, אך בפועל ננקטו צעדים שוליים בלבד. כשהמשרד רוצה – הוא מבצע מהלכים עמוקים". כרמל קרני, שערכה את הדו"ח בעניין, הוסיפה כי "המשרד לא בנה תשתית מערכתית לטיפול בתחום ולא הגדיר את המסגרות האחראיות, ומיעוט הפעולות שנעשו היו נקודתיות, בזמן ובנושא, ולא ניתן לו דגש במסגרת לימודי האזרחות".

הפרופ' מרדכי קרמניצר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהיר כי "המדינה לא באמת מתמודדת עם האיום הבסיסי על עתיד החברה. דו"ח המבקר לוקה באופטימיות-יתרה, כי זהו האתגר הראשון במעלה במערכת החינוך, ותפיסת העולם של הממשלה היא עידוד הייחודיות הלאומי והיהודי – וזו סותרת מהותית חינוך המוניסטי".

ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) הוסיף כי "זה הנושא החשוב ביותר כיום לחברה הישראלית, וראשית כל חובה להכיר בבעיה, וכל אחד יכול להיווכח בעניין מילדיו-שלו". הוא מתח ביקורת על שר החינוך המעכב לדבריו יישום חוק לימודי ערבית, ושיבח פעילות ארגונים בעניין. חברו לסיעה, זוהיר בהלול, האשים כי "משרד החינוך, בקיבעון מצמרר, מרעיל את מוחותיהם של ילדי ישראל" וקרא להקמת בתי-ספר מעורבים לתלמידים יהודים וערבים, ואילו אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) טען כי תפיסת-העולם של שר החינוך מנוגדת לחוק חינוך ממלכתי, וכי התעקשותו של ראש הממשלה לאשר את חוק המואזין מובילה לבדלנות, לאומנות ואי-כיבוד ערכי-יסוד. דב חנין טען כי "אנו מצויים בהידרדרות מסוכנת על סף תהום, והמצב הוא נפיץ" ושיבח את פעילות בתי הספר בתל אביב המקיימים מפגשים עם בתי"ס ערבים באזורם. יוסף ג'בארין קרא להכריח בתי ספר לקיים מפגשים משותפים, חנין זועבי הדגישה כי מדד יעילות המפגשים הם הסקרים שכ-50% מהחברה הישראלית כלל לא מעוניינת בשיווין, וכמי שהשתתפה בעצמה כתלמידת בי"ס במפגשים כאלו, הביעה מהם אכזבה.

משה ויינשטוק, יו"ר המזכירות הפדגוגית, השיב כי בלימודי אזרחות מושרשים ערכי קבלת האחר, דמוקרטיה וסובלנות, וכי מערכת החינוך היא רק חלק מהחברה הישראלית. דנה פרידמן, האחראית על המטה האזרחי במזכירות, השיבה כי ניתן דגש על סובלנות וחיים-משותפים, וכי הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד, תכין כלי לאבחנת נתונים מדויקים למדידת שיפור או החמרה בגילויי גזענות, ובדיקתו תחל כבר בשנת הלימודים הקרובה. לדבריה, 578 בתי ספר וכ-19 אלף תלמידים יהודיים הופגשו במסגרתה עם תלמידים ערבים בשנה האחרונה, 8-3 מפגשים, ע"פ רצון בית הספר. בנוסף, 217 בתי ספר ממלכתיים, מקיימים מפגשים עם בתי ספר ממלכתיים-דתיים. טלי כהן-אורנשטיין, ממנהל חברה ונוער במשרד, הוסיפה כי במסגרתה השתתפו 8000 תלמידים יהודיים נוספים במפגשים עם תלמידים ערבים בשנת הלימודים החולפת, וכי התקציב בעניין מוצה במלואו, והוגשה בקשה 10 מיליוני ₪ נוספים לתחום.

אלירז קראוס, מנהלת חברה ורוח במזכירות, הוסיפה כי דו"ח קרמניצר בעניין מיושם במשרד, וכי ללא השרשת קבלת דעות שונות לא יצלח חינוך למניעת גזענות. לדבריה, על כל קבוצה להעמיק במורשתה-שלה – ומתוך כך להיפגש עם דעות וקבוצות שונות, ושאלונים ומדדים אחדים מעלים ירידה בגילויי גזענות אצל תלמידים.

​