המכון לרפואה משפטית מבקש הרשאה ממשרדי המשפטים והבריאות לפתוח תיקי רצח מהעבר, ולבדוק אם לא נפלו פגמים בראיות שהמכון הנפיק בתיקים אלו, כך אמר היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה, מנהל המכון הד"ר חן קוגל. בדיון שהתקיים בנושא תפקוד המכון, אמרה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) כי "יש לבדוק אם המכון מסייע בעשיית הצדק בישראל, כי על גוף זה להיות ישר כסרגל, ענייני ומסייע לבית המשפט בקבלת ההחלטה הטובה ביותר". היא הוסיפה כי כבר בדיון-קודם עלתה סוגיית הבעייתיות בתיקים מן העבר, ולכן ביקשה כי בתוך שבועיים תועבר אליה עמדת פרקליט המדינה לעניין פתיחת תיקים ישנים ובדיקתם החוזרת.
בנוסף ציינה יו"ר הוועדה את הבעיה שבמבנה המכון והעובדה כי "לסנגוריה אין אפשרות לקבל חוות דעת נגדית מגוף דומה בישראל", וציינה כי הפרקליטות איחרה בהעברת תגובתה לוועדה וכי למרות שתאריך מסמך הפרקליטות הוא מפברואר, הוא הועבר לוועדה רק אתמול.
עו"ד מאיר ברודר, מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, אמר כי "הוקמה ועדה ע"י השר ליצמן, ואחת מהמלצותיה היא הכפלת התקנים במכון. המשרד הכריז על מקצוע זה – כמועדף, על מנת למשוך רופאים צעירים לתחום, ואנו מאמינים כי תגמולים יסייעו למשוך רופאים, וצירופם יוריד את עומס העבודה". בנוסף התייחס לחשיבות שבהקמת מכון נוסף שיאפשר שיח ובקרה והדגיש כי "לא ייתכן שבאותו המכון רופא אחד יסייע להגנה והשני לתביעה". בנוסף התייחס למינוי מבקר פנים ואמר כי "למבקר ישנה מחויבות למקום ולכן בקרה חיצונית של מבקר המשרד, עדיפה מאשר מבקר פנים".
עו"ד אלי אברבנאל, המשנה לפרקליט המדינה, התייחס לעניין בדיקה חוזרת של תיקים מהעבר והודה כי יש לבדוק אפשרות זו. עוד הסביר כי הפרקליטות התעכבה בהעברת תגובתה לוועדה עקב עריכת בדיקה פנימית, לדבריו "רצינו לעשות בדיקה מקיפה וחשבנו שטוב שיראו את המוצר המלא שלנו, התהליך נמשך עד לימים האחרונים, התאריך המקורי שעל המסמך הוא של הטיוטה". בעניין ממצאי הבדיקה ציין כי "אנחנו רואים במכון לרפואה משפטית זרוע של הרשות המבצעת, השותפה למאמץ החקירתי בכל אירוע יחד עם גורמים נוספים כמו המשטרה. כל התייחסות לקשר ישיר בין שוטר לפרקליט הוא דבר מתבקש. במקרים שעלו בתכנית, לדעתנו הקשר היה תקין. כמובן שהוא צריך להיעשות באופן מיטבי, וועדה של משרד הבריאות עומדת להמליץ על כללים כדי להבטיח שקיפות".
לדברי עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה מלשכת עורכי הדין "עד לעת האחרונה נתפס המכון כמזוהה עם רשויות החקירה והתביעה, במובן של זיהוי סימביוטי ביניהם ובהיבט זה יש חשיבות לאמון הציבור בעובדי המכון ומערכת המשפט, שכן קביעותיו של המכון חורצים גורלות. אנו עדים לתהליך של שיתוף פעולה מצד כל הגורמים, המכון, הפרקליטות , הסנגוריה ומשרד הבריאות לתקן כשלים מהותיים מן העבר. יש חשיבות לשמור על קיומו של הליך הוגן ועל נראות ולשמר את עצמאותו של המכון.חשוב לשתף את הסנגורים בגישתם לרופאי המכון ולוודא כי התיק הרפואי כולו יעבור לעיון ההגנה כחלק מחומר חקירה".
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) התייחסה לדו"ח מבקר המדינה ואמרה כי "לא ייתכן שדו"ח מבקר בעניין המכון יהיה חסוי ולא נוכל לדון בו בוועדה לביקורת" כמו כן התייחסה להקמת מכון נוסף וציינה כי "יש להקים מכון עצמאי שלא תהיה לו כל תלות בממשלה". ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) בירכה על היוזמה לפתיחת מכון נוסף וציינה כי "לא ייתכן שברשות הפלסטינית יש שני מכונים ובמדינת ישראל יש רק מכון אחד". עוד אמרה כי "במשך שנים המכון פעל במחשכים, כולל עבירות פליליות ועיוותי דין וצדק, והמשך הסתרת הדו"ח בעניין, תדרדר את אמון הציבור בפרקליטות".
עו"ד זאב לב מהתנועה למשילות ודמוקרטיה אמר כי חשוב לקרוא למשרד הבריאות להצטרף כצד להליך המתנהל בבית המשפט כדי שיאמר את דברו בנוגע לעתירת הפרקליטים נגד פרסום הדו"ח העוסק ביחסי המכון והפרקליטות, בטח כאשר פרקליט המדינה הביע בעבר תמיכה בעמדת הפרקליטים העותרים. "יש להבטיח שהדו"ח יפורסם. זה צריך להיות אינטרס משרד הבריאות ואינטרס הציבור".
ד"ר חן קוגל מנהל המכון לרפואה משפטית הוסיף כי "מכון שאינו כפוף לממשלה הוא מצב אופטימלי", והתייחס למקרים בהם שונו חוות דעת של רופאים. לדבריו "שינוי של חוות דעת של רופא המכון ללא בסיס אמיתי אלא בגלל שפרקליטים השפיעו ולחצו עליו לא יעלה על הדעת, ובהחלט יש מקום לפתוח תיקים מהעבר ולבדוק אותם מחדש".
