עקב קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציבי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, הודיעה יו"ר הוועדה, ח"כ מלי פולישוק-בלוך, בדיון דחוף בנושא שהתקיים,  כי בקרוב תגיש את הצעת חוק המדענים הראשיים, לפיה ייקבע בחוק כי תקציב המדען הראשי לא יפחת מאחוז מסוים מתקציב המשרד, "כדי לכבול בצורה מסוימת את השרים שלא יחסלו את המו"פ הציבורי בישראל". "כיום הבטן הרכה

של משרדי הממשלה זה תקציב המו"פ, אותו מקצצים ראשון והכי הרבה. קשה לי לסמוך על מי שמקבל את ההחלטות, לכן אני רוצה לעגן את הנושא בחוק".

שר המדע והטכנולוגיה מר אליעזר זנדברג הדגיש את חשיבות ההשקעה במחקר ממשלתי: "המדען הראשי מבצע מחקרים במקומות שאחרים לא יעשו כי זה לא כלכלי מספיק, או שהם רחוקים מדי עדיין מיישום כלכלי. הקיצוץ הוא אמנם בתקציב הרך אך בסופו של דבר כל שר מחליט לאן יתבצע הקיצוץ במשרדו". הוועדה החליטה לקיים דיון פרטני עם כל אחד מהשרים, שיסביר את סדר העדיפויות שלו והיכן עומד המחקר המדעי, הצעה אשר התקבלה ע"י הוועדה.

כמעט כל המדענים הראשיים במשרדי הממשלה אשר השתתפו בישיבה, הביעו את מורת רוחם מן הקיצוץ והתריעו על השלכותיו החמורות. "השנה הגיעו למינהל הרפואי 230 בקשות למחקר רפואי, אך בתקציב הנוכחי נוכל לממן שבע עבודות מחקר בלבד", אמר המדען הראשי של משרד הבריאות פרופ' רמי רחמימוב.

המדען הראשי במשרד התשתיות, ד"ר מיכאל בייט: "שניים ממכוני המחקר שלנו שהם מכוני מלכ"ר, המרכז לחקר הימים והאגמים והמכון הגיאופיזי, עומדים בפני סכנת סגירה. פירוש הדבר פגיעה קשה בפיתוחים לאורך החופים, במזעור הסיכונים של רעידות אדמה ועוד".

מנכ"ל המרכז לחקר הימים והאגמים בכנרת, ד"ר יובל כהן, הוסיף כי המשמעות הינה "אי בדיקת מי הכנרת והפקרת כ-50 אחוז ממי השתייה של ישראל. אפשר לשכוח גם מהרעיון של איים מלאכותיים. ללא גוף שמבצע בדיקות מקדימות זהו מצג שווא".  במשרד לאיכות הסביבה פירוש הקיצוץ הוא, ביצוע ארבעה מחקרים בלבד מתוך 130. "זוהי פגיעה בלתי הפיכה בכל התחומים בהם עוסק המשרד, כגון זיהום אוויר, קרקע ועוד", אמרה ד"ר אורנה  ברגרזון, סגנית המדען הראשי במשרד.

נציגת המשרד לביטחון פנים, עדית חכימי, הצביעה על כך כי למרות שתקציב המשרד הינו היחיד שלא קוצץ השנה, תקציב המו"פ קוצץ ב-34 אחוז. בהשוואה ל-2002 מדובר בשחיקה הדרגתית של כ-50 אחוז. "ב-2004 אין יכולת לבצע אפילו מחקר חדש אחד וכל התקציב סגור בפני מחקרים המשכיים", אמרה.

ח"כ פולישוק-בלוך: "במניעה אנו חוסכים הרבה יותר כסף מאשר בטיפול ולכן צריך השקעות במחקר. הרבה יותר כלכלי להשקיע היום במו"פ מאשר לתקן אחר כך". "בלי מחקר ופיתוח, בלי מדע וטכנולוגיה אין עתיד לכלכלה הישראלית בעולם תחרותי וטכנולוגי במאה ה-21. המדע וטכנולוגיה הם כיום עניין כלכלי גרידא. משמעות הקיצוץ היא, שמחר אין לנו עתיד", אמרה.