בעקבות קיצוץ של 40 אחוז בתקציב החממות הטכנולוגיות בתקציב 2004, התכנסה הוועדה לדיון דחוף בנושא. הוועדה שמעה סקירה מפיה של הגב' רינה פרידור, מנהלת תוכנית החממות ליזמות טכנולוגית, במשרד התמ"ת על תוכנית החממות והסכנות בשל הקיצוץ בתקציב.

 תוכנית החממות הטכנולוגיות יוסדה בשנת 1991 והיא מציעה תמיכה ליזמים כדי שיוכלו לפתח את רעיונותיהם למוצרים שייוצרו בישראל. ופועלת בהדרכתה של לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, משרד הקליטה, משרד המדע וגורמים אחרים (נספחים כלכליים, לשכות מסחר, מכון היצוא, התאחדות התעשיינים, מתימו"פ – מרכז התעשייה הישראלית למחקר ולפיתוח, המטה לקידום עסקים. החממות מסייעות ליזמים המבקשים לפתח רעיון למוצר מסחרי שנתון בתהליך של מחקר ופיתוח. מדובר ביזמים בראשית דרכם ולא בחברות קיימות ופעילות. הסיוע של המדינה מאפשר להכשיר את המיזם להשקעה עסקית במהירות האפשרית.

לפי הצעת התקציב לשנת 2004, צפוי קיצוץ של כ- 40% בתוכנית החממות. מתקציב של 130 מיליון ₪ בשנת 2003 לתקציב של 85 מילון ₪ בשנת 2004. לטענת פרידור משמעות הקיצוץ היא חיסול תוכנית החממות. במקום 24 חממות הפועלות כיום התקציב יאפשר הפעלת 7 חממות בלבד. בשנת 2002 נערך מחקר כלכלי ביוזמת המדען הראשי בתמ"ת ובאחריות פרופ' צבי אקשטיין מאוניברסיטת ת"א. הממצא העיקרי לטענת פרידור קובע ששיעור התשואה של החממות סבירים ואף נאים בהשוואה לביצועי קרנות הון סיכון (ביצועי ההקרנות מאפשרים השוואה סבירה בשל סיכון עסקי דומה ד.א.).

להלן חלק מטענותיה של פרידור אודות הנזקים שייגרמו לתוכנית החממות כתוצאה מהקיצוץ הצפוי:

§        הצעת התקציב לשנת 2004 תאפשר לקלוט רק 26 פרוייקטים חדשים בהשוואה ל- 85 בשנים קודמות. מכאן שניתן יהיה להפעיל 7 חממות בלבד מתוך  24 הקיימות היום.

§        תוכנית ההפרטה של החממות יצאה לדרך לפני כשנה וזכתה להצלחה. 12 מתוך 24 החממות הקיימות הופרטו. גופים שונים לרבות קרנות הון סיכון כמו קרן השלום, JVP, ויטה-לייף, ביו ליין (טבע, פיטנגו, גיזה) דוקור ואחרים נכנסו כבעלים של חממות מופרטות.  כל חממה מופרטת התחייבה לתמוך ב-5 פרוייקטים בשנה, לפחות. מנגד התחייבה גם המדינה לתמוך בפרוייקטים הללו. התקציב הצפוי אינו מאפשר לקיים התחייבות זו.

"קיצוץ מ-130 מיליון שקל שהיה השנה ל-85 מיליון שקל שצפוי בתקציב 2004, פירושו חיסול פרויקט החממות, הפרת הסכם הפרטת החממות עליו חתומה ישראל, והרס היזמות והחדשנות", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ פולישוק-בלוך. "רק בכסף ששר התמ"ת רוצה להעביר לקוקה קולה אפשר לא רק לפתור את בעיית החממות אלא אפילו למנף אותן. לא ייתכן שביד אחת יקצץ קיצוץ כזה במנוף הצמיחה היחידי שלנו, וביד השנייה ייתן 100 מיליון שקל לחברת קוקה קולה שלא מוסיפים כלום למשק. אם יש מאות מיליוני שקלים להעביר לבנייה בהתנחלויות ולטיילת בחברון, אבל לא 10 מיליון דולר בלבד לתשתית החשובה ביותר בארץ, מדובר בסדר

עדיפויות מעוות. "החממות שמו אותנו במרכז החדשנות העולמית, ומגיעים לכאן מכל העולם כדי

ללמוד כיצד מתנהל הפרויקט", הוסיפה ח"כ פולישוק-בלוך. "האם אנחנו רוצים להרוס גם את הדבר הייחודי הזה?!".

מר רן דוידזון, מנכ"ל חברת פריסוד ויו"ר פורום זכייני חממות טכנולוגיות: "השקעות הון סיכון בשלב הראשוני ביותר של המיזם, בשלב הרעיון או המחקר בלבד, נעשה אך ורק בחממות הטכנולוגיות. משמעות הקיצוץ הינה, שתוך כמה שנים לא יהיו השקעות בחברות בסטארט-אפ. זהו האפיק היחידי להפוך מחקר אקדמי לחברה עסקית. המדינה צריכה לתמוך בחממות כי הדרך היחידה להתחיל מחדש את הטכנולוגיה בישראל זה החממות".

ראש העיריית אריאל, רון נחמן, שהחממה באריאל הייתה הראשונה שהופרטה ביקר בחריפות את מדיניות האוצר. "הכי קל זה לשבת בעמדת האוצר, שאומר בואו נהרוס הכל. אבל עם המדיניות הזו נישאר רק עם הפסחים, הנכים ושאר הנדכאים". נחמן פנה לח"כ פולישוק-בלוך ולח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן (האיחוד הלאומי) להפעיל לחץ פוליטי על הממשלה. "שסיעת שינוי והאיחוד הלאומי, ואם יהיו גם ח"כים מן הליכוד שלא יחששו מכך, יעשו קואליציה ויתאחדו סביב נושא ההשקעה במו"פ. קחו את הנושא ותעשו אותו עניין פוליטי, אחרת זה לא ילך", אמר נחמן.

שר התעשייה והמסחר לשעבר, מיכה חריש, הדגיש כי המוקד להכריע את הנושא הוא בוועדת הכספים בדיונים על התקציב. "כיוון שהיקף הקיצוץ בחממות הוא פעוט, רק מיקוד הדיון בוועדה יכול להביא לתוצאות".