הוועדות שמעו מפי אנשי מקצוע מתחום החינוך למדעים כי הישגי התלמיד הישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה הם כשלון צורב ברמה הבינלאומית. במחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן, בחסות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי בנושא אוריינות מדעית – יכולתו של התלמיד להשתמש במושגים מדעיים, לזהות שאלות מדעיות, להבין את מהות המחקר המדעי – מדורגת ישראל במקום ה-33 מתוך 41 המדינות שהשתתפו במחקר. במקומות הראשונים נמצאות קוריאה, יפן, הונג קונג ופינלנד.

ממוצע הציונים של מדינות OECD הוא 500, ואילו בישראל הממוצע הנו 434 – קרוב לרבעון התחתון של המדינות המשתתפות.  כמו כן, ממוצע הציונים במגזר היהודי גבוה ב-70 נקודות (פער עצום) מזה שבמגזר הלא יהודי.

ח"כ פולישוק-בלוך יו"ר ועדת המדע תקפה בחריפות את משרד החינוך שלא עושה כלום כדי לקדם את הנושא. "בפועל מלמדים בקושי שעה שעתיים בשבוע, כפי שאמרה לי שרת החינוך בעצמה בפגישה עמה. משרד החינוך מורח אותנו בדיבורים יפים על חשיבות הנושא אך בפועל לא עושים די. בלי להשקיע כיום בחינוך למדע וטכנולוגיה אין סיכוי להתחרות בעולם שממשיך ומתקדם ואנחנו רק נסוגים לאחור".  עם זאת ציינה כי לא מדובר רק בכישלון מערכת החינוך. "קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות הוא עצום, כך שבאופן טבעי הפערים הולכים וגדלים. הידע הזה נמצא בעוכרנו כי מערכת החינוך לא יכולה להתקדם בקצב דומה".

ח"כ אילן שלגי, יו"ר ועדת החינוך והתרבות: אני מוטרד מהאוריינות המדעית של התלמיד הישראלי. אני רוצה שהתלמיד הישראלי יחזור להיות בראש הדירוג הבינלאומי כפי שהיה בשנות השבעים. התוצאות היום הן כשל של מערכת החינוך לדורותיה. לא נוכל להמשיך ולהיות בראש: הצבא, ההייטק והתעשייה אם אלה ימשיכו להיות התוצאות. הנבחנים של היום, בני ה-15, יהיו מחר  החיילים, אנשי האקדמיה, המדע והתעשייה.

פרופ' חיים הררי ממכון ויצמן: "אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה רוה"מ, שר הביטחון או שר האוצר התבטאו בנושאי חינוך. נגררנו אחרי האופנה האמריקאית של לימוד נושאים כמו עתידנות, תיאטרון וכדומה, שחשובים ככל שיהיו הם לא כמו אנגלית, מתמטיקה, ביולוגיה ופיזיקה. משנה לשנה אנו מזניחים את הבסיס לעומת קפיטריית המקצועות הזו. מוכרחים להגיע למצב שכ-40% מכל שעות הלימוד ב-12 שנות הלימוד יוקדשו למקצועות אלה. בכיתות ז' ו-ח', חלה נסיגה חד צדדית מבלי שמישהו לחץ עלינו לעשות זאת – מ-6 שעות ירדנו ל-3 שעות". 

בעקבות הישיבה:

יצא מכתב לשרת החינוך ושר המדע המסכם את החלטת הוועדות:

 ועדת  החינוך  והתרבות  וועדת המדע  והטכנולוגיה  מודאגות  ביותר מרמת  האוריינות  המדעית  של התלמיד  הישראלי ומשוכנעות כי יש לטלטל  את  המערכת  ולנקוט  בצעדים  משמעותיים  לתיקון  המצב ומיד. הוועדות קובעות כי כשלון תלמיד הישראלי במבחנים הבינלאומיים הוא כישלונה של מערכת החינוך

לדורותיה בהכשרת מורים, בהכנת תכניות לימודים ובהקצאת המשאבים הנחוצים לחינוך המדעי. הכישלון במקצועות המדעיים קשה יותר מאשר בהבנת הנקרא במתמטיקה לא רק בשל המיקום הנמוך יותר בסולם המדינות, אלא משום שמדובר במקצועות הכימיה, הפיסיקה והביולוגיה ובהקניית אוריינות מדעית לדור העתיד.

הוועדות חרדות לחוסן הלאומי של ישראל הנמצא בסכנה. הידרדרות רמתו של התלמיד הישראלי עלולה להשתקף בקרוב בפגיעה ברמת האקדמיה בישראל. המחקר האקדמי הישראלי  נמצא  בקדמת  דרוג  המדינות המתועשות  אולם  כפי  המתגלה כאן לעינינו מעמדו נמצא בסכנה גדולה. המדע הישראלי כולו לרבות בתעשייה ובמערכת הביטחון יעמוד בקרוב בנחיתות מול המדינות המתחרות.

 הוועדות משוכנעות כי הפגיעה בתקציבי החינוך בכלל ובתקציב החינוך הטכנולוגי בפרט יפגעו קשות כבר בעתיד הקרוב במשק ובתעשייה בישראל. גם מערך הפיתוח והתחזוקה בצה"ל  יפגעו. העליונות הטכנולוגית אינה דבר מובן מאליו, כשלון במבחנים היום עלול חלילה להביא לפגיעה ישירה בביטחון מחר.

הוועדות דורשות ממשרד החינוך לגבש מדיניות חדשה ללימודי המדעים והטכנולוגיה. מדיניות שתהא הולמת לקצב הקדמה במדעים ובטכנולוגיה בעולם המערבי המתקדם. בין היתר יש להכפיל את שעות הוראת המדעים בחטיבות הביניים ולשאוף למצב בו לכל תלמיד יהיה מחשב בבית ובעתיד גם בכיתה. הוועדות דורשות מהמשרד להציב את החינוך למצוינות ולמדעים וטכנולוגיה בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך בהיות תחומים אלו חיוניים לקיומה של מדינת ישראל בעולם הטכנולוגי והתחרותי.