הוועדה  דנה בסוגיית נכסי הקניין הרוחני במוסדות מחקר רפואי – בדגש על שיתוף הפעולה בין החוקר, מוסד המחקר והגורם המממן, ובסוגיית זכויות הקניין  הרוחני בתעשיית התרופות.

כיום היחסים שבין החוקר, המוסד בו מתבצע המחקר והמממן מוסדרים בארץ בדרך הסכמית בלבד, כאשר כל מוסד קובע את דרך התקשרותו עם הגורם המממן ועם החוקר, ואת הזכויות שיינתנו לכל צד. כאשר המחקר מבוצע בגופים ממשלתיים או במימון ממשלתי, נוצרת בעיה מיוחדת שמקורה בפעילות הגופים הממשלתיים – המדינה תובעת בעלות על זכויות הקניין הרוחני הצומחות מהמחקר, מבלי לעשות את הדרוש על מנת להגן עליהן. לכן, למרות כמות ההמצאות כתוצאה ממחקרים במימון ממשלתי, לא הופקו הרווחים המתאימים מהמחקרים, שכן משרדי הממשלה לא רשמו פטנטים ולא העבירו את ההמצאות לאפיקים מסחריים.

בנוסף, מכיוון שעובדי מדינה אינם זכאים לחלק כלשהו מרווחים הנובעים מהמצאותיהם, אין לחוקרים כל מוטיבציה לדווח עליהן.

הוועדה בחנה את השאלה, האם יש מקום להסדיר בישראל חקיקה מתאימה שתאפשר לנצל את הקניין הרוחני המופק במוסדות המחקר השונים, ולתמרץ מחקרים חדשים. חקיקה כזו אמורה להסדיר את היחסים שבין המדינה, לבין המוסד והחוקר, כך שכל המצאה תוגן במסגרת פטנט ותיפתח לשוק המסחרי לשם מימוש הפוטנציאל הגלום בתוכה.

לדברי ד"ר יצחק זיידס, סגן מנהל בי"ח רמב"ם, כתוצאה מדרך ההתנהלות של הגופים הממשלתיים בתחום הקניין הרוחני, במקרים רבים איבדה המדינה את הקניין ואת הזכויות הצומחות ממנו, הופסק הפיתוח וגופים פרטיים נהנו מהפוטנציאל הטמון בהם.

ד"ר מאיר פוגטש, חוקר ויועץ בתחום מדיניות קניין רוחני, טען שכדי ששיתוף הפעולה בין המוסדות הציבוריים לבין הסקטור הפרטי יבוא לידי מימוש, על ישראל ליצור תשתית נאותה לניצול זכויות קניין רוחני במרכזי המחקר הממשלתיים.

לגישת ד"ר זיידס, הפתרון המתאים הוא האצלת סמכות המדינה לעיסוק בקניין הרוחני לבתי החולים, הסדרת נושא התגמול לחוקר והסדרת מנגנונים שיאפשרו פיתוח במימון פרטי, ללא לקיחת סיכונים כלכליים או חוקיים מצד המדינה או בתי החולים.

פרופ' מרדכי שני, מנהל המרכז הרפואי שיבא: "הממשלה שמרנית, לא יודעת להתמודד עם העולם המתקדם. מה שקורה בפועל בשל מדיניות הממשלה הוא שבמחצית המקרים אנשים שמים את הרעיונות בצד,  ובמחצית השנייה של המקרים אנשים הופכים למיליונרים בכך שמעבירים את המחקר לאנשים או למקומות אחרים".

ח"כ מלי פולישוק-בלוך: "כמעט בלי כסף אפשר למצוא כאן מקור הכנסה לישראל. אני לא מבינה למה לא יושבים מהבוקר עד הלילה וסוגרים עניין. למה צריך לשבת שנים, כאשר יש הוכחה שזה יכול להביא לתוצאות מיידיות. אין דרבון לחוקרים להמציא לנו פטנטים. הבירוקרטיה חונקת כל יוזמה. האידיאולוגיה לפיה, כל נכס במדינה שייך למדינה, אבד עליו הכלח. אפילו ברוסיה כבר לא חושבים כך".

פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל בי"ח איכילוב: "מחקר טוב גורם לרפואה טובה. בתי החולים בארץ מלאים באנשים יצירתיים המהווים מקור אדיר להון אנושי שיכול להביא להון כלכלי. מתוך חששות המאפיינים כל התקדמות, דוחקים ומעכבים את המערכת מלהגיע לפתרון. הדבר היחיד שיכול לשנות את המצב הוא, ששר האוצר ייקח את זה כפרויקט, ימנה אנשים מחוץ למערכת ויריצו את הנושא. אחרת נשב כאן גם בעוד שנה ושנתיים ונדון באותו נושא".

לדברי ד"ר אהרון צוקרט, מנהל האגף למו"פ, הדסה עין כרם, הבעיה נעוצה בסעיף 17 של החוזה לביצוע מחקר רפואי לחוקרים, שהוא חוזה סטנדרטי. לפי הסעיף, כל זכות יוצרים, פטנט או זכות אחרת, במידה ויפותחו כאלה בעתיד המחקר, יהיו בבעלות בלעדית של משרד הבריאות והחוקר והמוסד יהיו חייבים לנקוט את כל הפעולות הנחוצות על מנת לרשום את הזכויות ע"ש משרד הבריאות.

אלא שהסעיף אינו מטיל חוב כלשהו על משרד הבריאות לרשום את הזכויות על פי דין ואילו משרד הבריאות יהיה רשאי להחליט על פרסום המחקר או חלק ממנו.

לסיכום הדיון  קראה יו"ר הוועדה  לנוכחים להביא בפניה את השינויים אשר דרושים לדעתם בחוק, בהתייחס לנושא הקניין הרוחני והבטיחה שבשבוע הבא תהיה הצעת חוק. "הממשלה צריכה להבין שצריך לשנות פאזה. אנו בעידן אחר, שהכל רץ ואף אחד לא מחכה לנו", אמרה עו"ד ח"כ  פולישוק, שהתמחתה בקניין רוחני, "אם אנו לא מפתחים משהו מישהו אחר יפתח את זה. אף אחד לא מחכה לאוצר. הבירוקרטיה מחסלת אותנו, מחסלת כל דבר טוב". 

בהתייחס לזכויות הקניין הרוחני בתעשיית התרופות, מתברר כי תעשיה זו משקיעה במחקר ובפיתוח יותר מכל תעשייה אחרת. ההוצאה המוערכת של חברות התרופות בעולם על מחקר ופיתוח בשנת 2002 עולה על 45 ביליון דולר. ממועד הגילוי של התרופה ועד לקיומה בשוק, לוקח כ-16 שנה. לאור הצורך בתהליך ממושך של מחקר ופיתוח, זכויות הקניין הרוחני הנן בעלות חשיבות מרובה לתעשיית התרופות.

לטענת חברת פארמה ישראל, ההשקעות במחקר רפואי בארץ בשנים האחרונות קטנות, בעיקר כתוצאה מפרצות הקיימות בהגנת הקניין הרוחני. בין היתר, בישראל לא ניתנת הגנה לחומר שבתיק הרישום, ומכאן טענתה של חברת פארמה, כי משרד הבריאות יכול להסתמך על תיק הרישום של התרופה חדשנית על מנת לאשר שיווק מוצר גרני מתחרה. לטענת החברה, חברות התרופות נמנעות מלרשום תרופות חדשניות מסוימות בישראל ולהשקיע במחקר בה, בשל אי ההגנה על המידע בתיקי הרישום.

מנגד, טוענת חברת טבע (חברת תרופות המייצרת תרופות גנריות) כי הפטנט מעניק לבעליו סוג של מונופול וטוענת כי ההגנה אשר ניתנת בישראל במסגרת הפטנט הנה חזקה ביותר.

לטענת יו"ר צב"י (צרכני בריאות ישראל), מר מידד גיסין, על מנת להגן על האינטרס של בריאות הציבור יש צורך בפיקוח ממשי של משרד הבריאות על התרופות המיובאות לישראל, אך הפיקוח הקיים כיום של משרד הבריאות, איננו מספיק. השאלה הנה, כיצד מחזקים את ההגנה שמעניקה המדינה לזכויות הקניין הרוחני, מבלי לפגוע שלא במידה בשוק החופשי ו/או באינטרס הציבורי.

בעקבות הישיבה:

1.       יצא מכתב לשר המשפטים ולשר הבריאות בבקשה לזרז את הטיפול בנושאים הנתונים בתחום סמכותם ועל מנת שיימצא פתרון לבעיות אשר פוגעות במחקר ובפיתוח הרפואי:

·        בחינת הנושא של תגמול החוקרים במערכת הממשלתית.

·        בחינת הקמתם של  מוסדות  מחקר ופיתוח  הקשורים לבתי  החולים

      הממשלתיים – לפי דיווח, נושא זה ממתין לאישור שר הבריאות ושר

      האוצר.

·        נושא הקניין הרוחני במחקר הרפואי (רישום פטנטים והבעלות בהם) – לפי הדיווח, יש להתקין בנושא זה תקנות והדבר מצוי בטיפול משרד האוצר ומשרד המשפטים.

2.      ביום ה- 22/3/04 התקיימה ישיבה של ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ונתקבלה החלטה על בדיקת הקמת צוות שיגבש המלצות לשימוש בידע הרב בתחום הטיפול הרפואי בבתי החולים הממשלתיים וניצול הקניין הרוחני וניהולו. הצוות יגיש המלצותיו עד ה- 14/5/04.

3.      לאחר פגישות נוספות והתייעצות אשר קיימה הגישה ח"כ פולישוק הצעת חוק אשר הונחה על שולחן הכנסת בשם: הצעת חוק לעידוד העברת ידע וטכנולוגיה לתועלת הציבור, התשס"ד – 2004"