חברי הוועדה סיירו במתקני החקלאות הימית במפרץ אילת ונחשפו למאבק ולמחלוקות בין חברות מחקר ופיתוח החקלאות הימית והארגונים הירוקים בדבר חלקם של בריכות הדגים בהרס שמורת האלמוגים.חברי הכנסת אשר השתתפו בסיור: ח"כ מלי פולישוק-בלוך; ח"כ ניסים זאב; ח"כ דוד טל; ח"כ עבד אלמאלכ דהאמשה: ח"כ יגאל יאסינוב.

ח"כ מלי פולישוק-בלוך, יו"ר הוועדה: "הממשלה השאירה את הנושא פתוח וטרם קיבלה החלטה בדבר תוכנית המתאר הארצית אשר אמורה לקבוע באם לכלול את החקלאות הימית בתוכה. השארת הנושא פתוח וללא החלטה ממשלתית מאפשר המשך פעילות  במפרץ בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקת בית המשפט. אין ספק שיש מקום לקידום ופיתוח החקלאות הימית  כי בזה עתידנו אך בשום  פנים ואופן אסור שהדבר ויפגע בסביבה". 

ד"ר עמוס טנדלר, מנהל המרכז לחקלאות ימית באילת סיפר לחברי הוועדה כי ישראל היא מהמובילות  בעולם  בתחום  וכי  החקלאות  הימית  ייצרה  השנה  יותר

מ - 2900 טון דגים. 12% מסך גידול הדגים בישראל נעשה במרכז הלאומי לחקלאות ימית ובחברת ערדג באילת. מדובר בחקלאות קטנה מתוחכמת ומצליחה הנמכרת גם בחו"ל. החקלאות הימית מספקת תשואה שנתית ישירה של 120 מיליון דולר; 1,000 מקומות עבודה ישירים בענף ועוד כ – 5,000 מקומות עבודה בענפים נלווים.

מר רוני דלל, מנכ"ל חברת ערדג: "הפכנו לשעיר לעזאזל למה שקורה כאן במפרץ אילת. אנו נמצאים כאן במלחמה על עצם קיומנו. ההחלטה העיקרית שקיבלנו היתה שברגע שוועדת המומחים תקבע שיש השפעה על השוניות נפסיק את עבודתנו, אך כרגע זו מלחמה תקשורתית שלא הייתה כדוגמתה, מלחמה של עמותת "צלול" שהיא עמותה של איש אחד שהשקיע במאבק נגדנו 8 מיליון ₪. אנחנו עומדים בסטנדרטים בינלאומיים מפוקחים ומבוקרים. השאלה האמיתית היחידה היא שאלת הכמות – איזו כמות ניתן לגדל אשר לא תשפיע לרעה על הסביבה.

נציגי החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, עמותת צלול ואדם טבע ודין  הגישו לחברי הוועדה נייר עמדה המפרט את השתלשלות  בנושא  וחוות הדעת המדעיות, אשר בידיהם,  והדגישו כי שונית האלמוגים  באילת היא משאב לאומי חשוב במיוחד אשר עליו, בין היתר מושתתת תעשיית התיירות של העיר אילת ומהווה עוגן כלכלי ואיכותי  עבור העיר.  המצב הקשה אליו התדרדר מפרץ אילת בשנים האחרונות הביא להכרה של הגורמים השונים  שיש להתייחס אליו כמצב חירום אקולוגי וחוות הדגים הפועלות בניגוד לחוק מהוות את הגורם המזהם העיקרי במפרץ.

ח"כ יגאל יאסינוב "המפגש עם העוסקים במחקר ופיתוח חקלאות ימית הביא לשינוי בעמדתי. אם מלכתחילה הייתי בטוח באופן חד  משמעי, באשר להיותם של כלובי הדגים גורם סביבתי מזהם ואשר יש לסוגרו מיד – עתה לאחר ששמעתי מפיהם של המדענים, הסוברים אחרת, ברור שכל החלטה צריכה להתקבל ובהקדם ועליה להביא בחשבון גם את היותו של ענף החקלאות הימית – ענף כלכלי חשוב המהווה בסיס לעתידה הכלכלי של העיר אילת וקיבוצי האזור".

הוועדה ביקשה לקבל את דו"ח המדענים הבינלאומי ותקיים על כך ישיבה בהקדם.