הוועדות שמעו כי כ-8% מכלל ילדיי ישראל הם ילדים עם צרכים מיוחדים. ילדים אלה סובלים ממגוון רחב של נכויות, מחלות או מוגבלויות. השיקום לנכותם משפיע על תפקודם בחיי היומיום, על יכולתם ללמוד, על תפקודם החברתי והנפשי ועל משפחתם.

במצגת שהוצגה ע"י גב' אוסנת ארבל, מרפאה בעיסוק ביחידה לטכנולוגיה שיקומית בבי"ח אלי"ן, בלט המגוון הרחב של אבזרים הטכנולוגיים העלולים לסייע בשיקומם של הילדים שלהם צרכים מיוחדים. כך למשל המחשב, הכלי הטכנולוגי שנכנס כמעט לכל בית, זקוק להתאמה מיוחדת כדי שיהיה נגיש לילד עם צרכים מיוחדים .זאת או ע"י אביזרים מותאמים לילד עם נכות פיזית או ע"י תוכנות למידה מיוחדות לילדים עם פיגורים או לקויים קשים. גב' ארבל: "התקשורת הזו יכולה לקשר מחדש ילדים שנותקו מסביבתם עקב מחלה או תאונה", אך לדבריה, ילדים משפחות בעלי יכולת בלבד מגיעים לבי"ח אלי"ן בגלל עלות הטיפול ועלותם הגבוהה של האבזרים.

גב' ג'ודי ויין, קלינאית תקשורת במרכז משעול לתקשורת תומכת וטכנולוגיה שיקומית, הציגה אף היא אביזרים ותכונות לימוד שפותחו במרכז על מנת לתת מענה לילדים הסובלים מלקות קשה בתקשורת (אוטיזם, שיתוק מוחין, עיוורון, חירשות ואילמות ואף לקות למידה ועוד). לדבריה, ע"פ סקר שנערך בארץ, מתוך 4000 ילדים הלומדים במסגרות של החינוך המיוחד, כ- 1180 מהם זקוקים לתקשורת תומכת על מנת להקדם בלמידה.

גב' גילה גרטל מאיגוד האינטרנט הישראלי: "לכאורה האינטרנט נגיש לכל אדם אך לא כך הדבר, מעריכים שלפחות 25% מכלל האוכלוסייה סובל מבעית נגישות אמיתית לאינטרנט וזאת מסיבות רפואיות, קוגנטיביות ועוד". לדבריה, המימד האנונימי של האינטרנט מאוד חיובי עבור ילדים עם מוגבלויות שלעתים אינם מקובלים בחברה ובקהילה, ויש לנצל אותו.גב' גרטל הוסיפה כי יש צורך להפוך את אתרי האינטרנט לנגישים לאנשים עם מוגבלות, דבר הדורש תוספת של פחות מ- 2% מעלות הפיתוח.

מר רוני דיין, מנהל גף יישומי מחשב בחינוך, טען שמשרד החינוך מנהל מדיניות של העדפה מתקנת לגבי המחשוב לילדים עם מוגבלויות ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם העמותות הפועלות בתחום. ואולם לדבריו, יש צורך במשאבים על מנת לאפשר פריסה יותר רחבה והתאמת הטכנולוגיה לכל ילד מוגבל לפי צרכיו.

גב' גילה זיידל, יו"ר עמותת "אופק לילדינו"-לילדים עיוורים, טוענת שרק 5% מכלל הילדים העיוורים מקבלים מענה לנכותם ע"י המחשוב ועד היום כ- 80% מהם קרואים בעזרת שיטת ברייל המיושנת,וזאת בשל מחסור במשאבים.

גב' חני לוי, אם לילדה עם נכויות רבות וראש פורום הורים לילדים עם מוגבלויות רב תחומיות: "הבת שלי שסובלת ממספר רב של נכויות, נמצאת מול המחשב 10 דקות בשבוע בלבד במסגרת בי"ס ועבורה הוא רק כלי משחק". לדבריה, המחשב לא מנוצל בבי"ס לתוכניות לימודיות ולשיפור התקשורת עם הסביבה עבור ילדים אלה.

ח"כ מלי פולישוק-בלוך, יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה: "הפער בין הילדים הרגילים לבין המוגבלים הנו כה גדול שעל משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי לתת תשובות אמיתיות לדרכים שיצמצמו את הפער".

מר יוסי יעקובי, עוזר לסגן החשב הכללי ויו"ר ועדת המדע במשרד האוצר, בישר לוועדה שהשנה הוקצב תקציב לפיתוח התאמת אתרים באינטרנט שיותאמו לאנשים עם מוגבלויות.

ח"כ מיכאל מלכיאור, יושב ראש הוועדה לזכויות הילד: "הוועדות קוראות להקים ועדה ברשות משרד החינוך בה ישתתפו גם העמותות והארגונים המטפלים בילדים מוגבלים. הוועדה תגיש לוועדת המדע וזכויות הילד  תוכנית עבודה, בה יפורט איך ניתן לסגור את הפער בין הצרכים של הילדים המוגבלים למציאות בשטח. אפשרי כי ועדה זו תהיה תת ועדה של ועדת התקשוב שהוקמה ע"י הממשלה והיא תמסור תוך מספר חודשים את המלצותיה לועדות המדע ולוועדת לזכויות הילד.

בעקבות הישיבה: יצא מכתב לשרת החינוך והתרבות בדבר הקמת ועדת בדיקה לבחינת הדרכים להגברת השימוש במחשב בקרב ילדים.

תשובת השרה לפניית הוועדות : "במסגרת תכנית התקשוב של מערכת החינוך מטפלים זה מכבר בנושא ופועלים בשיתוף גורמים נוספים למיפוי, קידום ועידוד ילדים בעלי מוגבלויות שונות להשתמש במחשב, וביניהם ילדים עיוורים. השרה רואה חשיבות רבה בקידום הנושא ומקדמת בברכה את ההצעה להקים ועדה שבראשה יעמוד נציג המשרד, ועדה שמטרתה לבחון דרכים להצבת השימוש בקרב ילדים מוגבלים."