בישראל קיימות שלוש מערכות מחקר  ופיתוח אזרחיות עיקריות: מערכת המחקר האקדמי, מערכת המו"פ התעשייתי ומערכת המו"פ הממשלתי. שתי המערכות הראשונות עצמאיות באופן פעילותן ואילו השלישית מתקיימת בהתאם להכוונת הממשלה ועל פי צרכיה.

המו"פ הציבורי הממשלתי הוא בעיקרו מו"פ יישומי מוכוון למילוי תפקידי הממשלה ולטובת האזרח. הוא נועד לתרום לשימור עתידה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל ולהעלאת כלכלתה על פסי צמיחה. המו"פ הממשלתי נדרש לראייה לטווח רחוק ולשמש כלי עזר לממשלה במילוי תפקידיה. לכן הוא חייב להיות מוכוון על ידי הממשלה ולא תלוי בכוחות השוק. מה גם שנושאי המחקר הם לא פעם בתחומים אשר הרווח  הכספי הוא מהם והלאה ולכן אינם מענינו הישיר של המגזר הפרטי.

בשנים האחרונות ניכרת פגיעה בתקציב המו"פ הממשלתי בישראל. המצוקה התקציבית מעיקה על כל פעילויות המדינה, בתחומים רבים וחשובים, אולם עלינו ללמוד כי בתחום המחקר הממשלתי יש לשמור על מינימום הכרחי שיבטיח את עתיד המדינה והחברה.מתוך מגמה לבסס את המחקר והפיתוח הממשלתי, המחקר הממומן ע"י הממשלה ומבוצע עבורה או באמצעות גופים מטעמה בוחנת הוועדה את הצורך בהצעת חוק להסדרת מעמד המדענים הראשיים במשרדי הממשלה.

במהלך הישיבה דנה הוועדה בנושאים הבאים: מינוי מדענים ראשיים; אופן המינוי ותנאי עבודה; תנאי כשירות; תפקידים וסמכויות; תקציב; פורום המדענים הראשיים.

לסיכום הדיון:

1.      הוחלט לפנות ליועץ חיצוני לבחינת הנושא.

2.      הצעת חוק שתוצע תעסוק בחוק המו"פ הממשלתי ותכלול את כל הנושאים הקשורים.