לרגל ציון יום האשה הבינלאומי, קיימה הוועדה ישיבה בנושא "נשים בהיי-טק".

פרופ' חגית מסר-ירון, יו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה  הציגה בפני הוועדה דו"ח של המועצה המבהיר עד כמה חמורה האפליה נגד נשים בתחומי המדע. הדו"ח מספק לראשונה תמונה רחבה של מעמדן ומקומן של נשים במדע ובטכנולוגיה בישראל – החל בבית הספר התיכון וכלה באוניברסיטאות או בתעשייה.

"בכל תחומי המדע, הן באקדמיה והן בתעשייה, נשים מופלות ומודרות בקביעות ממוקדי הכוח. האפליה מורגשת כבר בבית הספר התיכון; אף שנערות מצטיינות יותר מנערים כמעט בכל לימודי המדעים, במקצועות דוגמת אלקטרוניקה, מחשבים ופיסיקה, שיעורן נע בין 12% ל- 29%.

גם כסטודנטיות באוניברסיטה הן עדיין מיעוט בתחומים הנחשבים קשים. בפיסיקה, למשל , כ- 36% מהסטודנטים לתואר ראשון הם נשים, ובסגל האקדמי שיעורן רק 8%. במדעי החיים המצב חמור פחות, אך בכל זאת, אף שנשים הן רוב מבין הסטודנטים (63%), הן מאיישות רק 21% מהסגל האקדמי. אחוז הנשים מבין  חברי הסגל הבכיר בשנת 2001 בכל הדרגות ובכל התחומים היה כ- 24%. למרות התדמית הנאורה של האקדמיה, עד כה לא כיהנה אף לא אשה אחת כנשיאת אוניברסיטה והיו רק שתי רקטוריות.

ככל שעולים בסולם הדרגות, יורד שיעור הנשים בעוד ששיעור הגברים עולה בהתאמה. באוניברסיטאות קודמו בעשור האחרון יותר מ- 360 חוקרים לדרגת פרופסור מן המניין. מספר הנשים שקודמו לדרגה זו הוא 78 – כ-20% בלבד. דרגת פרופסור מן המניין אינה רק עניין של כבוד והכנסה כספית גבוהה יותר, היא גם מקנה את האפשרות להשפיע דרך החברות בסנאט האוניברסיטאות ובוועדות השונות.

קידום נשים במדע ובטכנולוגיה הוא אינטרס כלכלי ותרבותי, ולא רק חברתי. הכלכלה דורשת כוח אדם מוכשר במדע וטכנולוגיה. פוטנציאל החוקרים יגדל אם יותר נשים יפנו לתחומים אלו. אי שילובן של נשים מוכשרות הוא הפסד כלכלי למדינה, אשר משקיעה משאבים רבים בחינוכן. מדעניות יתרמו להרחבת תחומי המדע – הן בתחומי מחקר חדשים והן באופן השונה שבו ייעשה המחקר".

כמו כן, הוצג בפני הוועדה מחקר בנושא "נשים בהיי-טק" שנעשה ע"י ד"ר מיכל פרנקל מהאוניברסיטה העברית, אשר נעשה ביוזמתה של פרופ' דפנה יזרעאלי ז"ל, ממייסדות שדולת הנשים. המחקר בחן שאלות כגון: כיצד נשים משתלבות בסקטור זה של העבודה וכיצד הן תוכלנה להשתלב טוב יותר – ולזכות להטבות שהשוק מציע באופן שווה.

ממצאי המחקר עולה כי כל הנשים המועסקות בתעשיית ההיי-טק הישראלית נתקלות בחומת האמהות. הממצאים מראים כי כל עוד הן ממשיכות לפעול בהתאם למצופה מהן בתרבות העבודה בעולם ההיי-טק, נשים אלה נהנות מתגמולים גבוהים במובהק יחסית לעובדות שאינן אמהות, מגמישות רבה יותר בעבודה, משביעות

רצון רבה יותר בעבודתן יחסית למי שאינן אמהות ואף מתחושות חיוביות יותר באופן כללי וזאת למרות העייפות והלחץ שהן חוות והעזרה המועטה יחסית לה הן זוכות מבני זוגן.

הגברת הגמישות בשעות העבודה, היכולת לעבוד מן הבית, הערכת העובד לפי תפוקתו ולא לפי שעות העבודה שלו, והבנת המעסיקים לצורכי המשפחה, ולצורכי הפרט מעבר לעולם העבודה, כולל דוגמא אישית של הגבלת שעות העבודה של המנהלים עצמם, הם כולם, ולא במקרה, מעקרונות היסוד של גישת "סדר היום הכפול". ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי ככל שמתקרבים תנאי ההעסקה של העובדת לדגם המקודם על ידי גישת סדר היום הכפול, כך משתפרת יכולתן של אמהות לשרוד ולהתקדם בתעשיית ההיי-טק מבלי להיתקל בחומת האימהות. מעסיקים המאפשרים סדר יום כפול שכזה, זוכים בעובדות בעלות מוטיבציה גבוהה יותר, המוצאות אתגר ועניין בעבודתן ומוכנות להשקיעה בה יותר מאמץ, ובעובדות ששביעות הרצון שלהן מחייהן גבוהה יותר. מאפיינים אלה, עשויים להתבטא, כפי שחושבות אמהות רבות, גם בתפוקה גבוהה יותר למעסיק.

לסיכום הישיבה הוחלט:

לפנות לשרת החינוך והתרבות בדרישה ולפעול לשינוי דפוסי בחירת המקצוע והתכנון הקריירה אצל נערות צעירות ולהגביר בקרבן את לימוד מקצועות המדע והטכנולוגיה ולפעול בדרך של העדפה מתקנת באיוש משרות על ידי נשים במיוחד בתחום היי טק.