בישיבה תקפה יו"ר הוועדה, בחריפות את משרד התמ"ת, את משרד האוצר ואת המדען הראשי: "היקף השוק העולמי של טכנולוגיות לשירות הסביבה מגלגל כ-550 מיליארד יורו בשנה וחבל מאוד שישראל לא משתתפת בכך. אני נתקלת בהרבה חברות ויזמים ישראלים שנתקלים בחומה ביורוקרטית במשרדי הממשלה ומרימים ידיים. גם את איכות הסביבה, את הפיתוח הסביבתי אפשר להפוך לכסף, למנוע צמיחה, למנוף כלכלי".

מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, ד"ר מיקי הרן: "בכל העולם חברה שמתנהלת על פי עקרונות של איכות סביבה היא חברה יעילה יותר. החברות המצליחות פחות מזהמות מהחברות שמתנהלות בחצר האחורית".

ח"כ פולישוק-בלוך: "אין שום סיבה שהמדען הראשי יביא לאישור ועדת הכספים את הקריטריונים לקביעת מענקים לפי חוק המו"פ. עם כל הכבוד לוועדה היא לא מכירה את המטריה. ועדת הכספים לא מתעסקת במדע או בטכנולוגיה, ודווקא לוועדת המדע זה לא מגיע. תראו כמה תהליך קבלת ההחלטות עקום". אחד הוויכוחים הקשים שהיא מנהלת עם משרד התמ"ת נוגע לאופן חלוקת הכסף. "כמעט כל הכסף האזרחי למו"פ נמצא בתמ"ת. זאת חלוקה מאוד לא נכונה. יש מדענים ראשיים בכל משרדי הממשלה, יש מכוני מחקר ואין להם כסף. רק בתמ"ת". בתוך כך הביעה יו"ר הוועדה ספק לגבי הפירות שיניב הדיאלוג של המשרד לאיכות הסביבה עם משרד התמ"ת. זאת, בעקבות דבריה של מנכ"לית איכות הסביבה, ד"ר מיקי הרן, שציינה כי קיימת פריצת דרך בגישה של משרד התמ"ת. כמו כן מתחה ח"כ פולישוק-בלוך ביקורת חריפה על כך שכמעט כל המכרזים שמוציא משרד האוצר מופנים לחו"ל ולא לחברות ישראליות. "המכרזים שמוציא האוצר מאוד מעודדים את הכלכלה הגרמנית. החברות הישראליות מפתחות דברים שמתאימים לארץ, אבל אנחנו פונים לחברות זרות שצריכות להתאים את הטכנולוגיה שלהם לארץ. אמנם משרד האוצר קיבל את המלצתי ואת שני המכרזים הקרובים יוציא לחברות ישראליות, אבל זה לא מספיק".

ניר בן אהרון ממכון ירושלים לחקר ישראל: "המו"פ בישראל שמעודד על ידי הממשלה בתחום איכות הסביבה הוא כעשירית מהמו"פ במדינות העולם המפותחות".

ד"ר אלי שטרן, המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה: "המדען הראשי הקודם אמר לי כי הם משקיעים במו"פ שרואים ממנו תשואה כלכלית עודפת. כשאני שואל: מניעת תחלואה, מניעת תמותה ומניעת מפגעים סביבתיים, זאת לא תשואה כלכלית? אפשר לתרגם את זה גם למונחים כלכליים. התשובה היא: עד כאן. כל הניסיונות שלנו להדוף את הקריטריון הזה בוועדת הכספים נכשלו, שמונה פעמים לפחות. רק תשואה כלכלית עודפת נחשבת. למניעת אלף מקרי מוות כתוצאה מזיהום אוויר אין מחיר דולרי.