בישיבה זו גילתה הועדה כי על אף התזכורת המאיימת לה זכינו ברעידת האדמה בחודש פברואר 2004 לא חלה התקדמות משמעותית מבחינת היערכות הגורמים הרלבנטיים. ד"ר אפריים לאור, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות מפני רעידות אדמה הציג תרחיש אפשרי לרעידת אדמה בעקבותיה יהיו: 16,000 חללים, 80,000 פצועים בדרגות שונות, 40,000 פליטים מחוסרי קורת גג וכ- 100,000 מבנים ברחבי המדינה שימצאו בלתי ראויים לאיכלוס.

במהלך ישיבת הועדה דיווח פרופ' עקיבא פלכסר מאוניברסיטת תל-אביב על גילוי ראשוני שנחשף בבאר בדרום עמק בית שאן כבר בחודש פברואר 2004 עת 45 דקות לפני קרות רעידת האדמה עלה מפלס המים בבאר באופן משמעותי. משמע שבאמצעות מחקר בעלות צפויה של כ- 5 מליון ₪, ניתן יהא לפתח אמצעי התרעה יעיל מפני רעידות אדמה. חשיבותו של מחקר זה בלטה במיוחד נוכח הדיווח שמסר ד"ר יוסף ברטוב ,המדען הראשי במינהל המחקר למדעי האדמה כי מערכת הניתור הססמוגרפי הקיימת והפועלת בארץ הינה מיושנת ועלולה לקרוס בבוא העת.

כמו כן, עלתה בדיון סוגיית מלון גלי כנרת הממוקם מעל שבר פעיל ואשר צפוי על פי התרחישים להתמוטט בעת רעידת אדמה. על אף העובדה שהחוק קובע איסור מוחלט לבניית מבנים במרחק פחות מ- 15 מטר משבר פעיל ניסו רשויות השלטון לסגור את המלון אך לשווא. כיום נמצאת הסוגייה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה.  

ח"כ מלי פולישוק-בלוך: "הגיע הזמן שהחוקרים, הגיאולוגים וחברי צוות ההיגוי העוסקים בתחום ההיערכות לרעידות אדמה יפסיקו לראות עצמם כאנשי אקדמיה ויבינו שהם מופקדים על הצלת חיים, יש לבחון במהרה הן השקעה בתוכניתו המוצעת של פרופ' פלכסר שעלות בחינתה כאמור, פחותה מעלותו של אמבולנס, וכן יש לפעול במהרה לקידום שלל המחקרים בנושא". 

כמו כן העלתה יו"ר הועדה, הצעה לבחינת אפשרות חקיקה שתעודד שיקום והכנה של מבנים לעמידות בפני רעידות אדמה תוך מתן תמריץ באמצעות גידול באחוזי בנייה.

א.  חיזוי רעידות אדמה – סטטוס מדעי

ב.  שיטה לחיזוק מיכלים עם חומרים מסוכנים כנגד רעידות אדמה

ג.  היערכות מערכת הבריאות לרעידת אדמה

    ישיבה משותפת  עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה

    הדיון בוועדה בפרוטוקול מס' 96 מיום ה – 21/7/04

ועדת הפנים ואיכות הסביבה בשיתוף עם ועדת המדע והטכנולוגיה קיימו דיון בנושא הערכות המדינה בעת רעידת אדמה. הישיבה נערכה במסגרת המעקב  והפיקוח שמקיימות הוועדות על הערכות המדינה ובמיוחד בשל התרחשותן של מספר רעידות אדמה בשבועות האחרונים. התרחשותן מזכירה את הסכנה שאנו נמצאים בתקופה של פעילות סייסמית מוגברת.

יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה ח"כ יורי שטרן אמר כי יש להתייחס להערכות המדינה לאפשרות של רעידת אדמה כאל מבצע צבאי. ח"כ שטרן אמר כי "לא נעשה די בנושא וישנה תחושה שמחכים לאסון בסדר גודל לאומי עד שיישמו את התוכניות השונות".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מלי פולישוק-בלוך אמרה "יש לזעוק כי הממשלה עושה מחדל רציני". ח"כ פולישוק ביקשה להדגיש כי תפקידה של ועדת ההיגוי הוא למנוע נזקים ולמזער פגיעות בנפש ע"י הערכות מוקדמת .

ד"ר אפרים לאור יו"ר ועדת ההיגוי להערכות הטיפול ברעידות אדמה אמר לועדה כי תפקידה של ועדת ההיגוי להנחיל ולהשתמש בידע הקיים ולא לייצר ידע חדש. בכסף ובכלים הקיימים אנו משפרים את עמידותה וחוסנה של האוכלוסייה. בתהליך העבודה יצרנו קשר עם הצלב האדום על מנת לגייס כוחות הצלה נוספים במקרה של אסון המוני. בתחום המבנים נעשו כמה שיפורים: הוכן תקן חדש לבנייה והוכן תקן לחיזוק מבנים קיימים. נקבעה שיטה לקביעת עמידות מתקנים תעשייתים במיוחד לגבי אלה שיכולים ליצור תגובת שרשרת. ד"ר לאור הדגיש כי ישנם מבני ציבור המהווים סכנה לשלום הציבור ולכן יש לסגור אותם לאלתר כדוגמת מלון גלי כנרת בטבריה.

ד"ר מוטי סלע נציג המשרד לאיכות הסביבה הציג שיטה לחיזוק מכלים עם חומרים מסוכנים כנגד רעידות אדמה. את השיטה ניתן ליישם על כל המכלים הבנויים לפי אותו תקן, ובעקבותיה לפתח מכלים עם אפיונים שונים כדוגמת מכלי אמוניה.יתרונה הגדול של השיטה הוא מתן פתרון כלכלי המותאם לתנאים הספציפיים של כל מתקן. בעקבות פיתוחה של שיטה זו תצא הוראה לביצועה ב-103 מפעלים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה באיזור מפרץ חיפה.

ד"ר יוסי ברטוב, המדען הראשי במינהל המחקר למדעי האדמה במשרד התשתיות מסר כי התקציב הכולל של המנהל הוא כמיליון וחצי שקל בשנה. רובו מיועד למחקרים הקשורים ברעידות אדמה ומבוצעים ע"י המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיסי והאוניברסיטאות. החל משנת 2000 התקבל תקציב נוסף ממשרד הקליטה להעסקת מומחים בתחום סייסמולוגי וסיכונים גיאולוגים בסדר גודל של כמיליון וחצי שקל לשנה. על מנת לבצע את המחקרים הדרושים נדרש תקציב בסדר

גודל של ארבעה עד חמישה מיליון דולר. ועדת ההיגוי הקצתה 50.000 ₪  לנושא שטרם נתקבל.

סנ"צ יצחק אסרף נציג משטרת ישראל בפיקוד העורף, אמר כי במהלך השנה האחרונה בוצעו מהלכים רבים בתחום המוכנות המבצעית למתן מענה ראשוני לאירוע או תרחיש של רעידת אדמה.משטרת ישראל בשיתוף עם צה"ל  פיקוד העורף  וגופי חירום נוספים ערכו השתלמויות משולבות בנושא.

לסיכום הדיון הוחלט:

1)      הוועדות קוראות לראש הממשלה למנות בדחיפות יושב ראש לועדת השרים להערכות ישראל לרעידות אדמה.

2)      הוועדות רואות חשיבות רבה בעבודתה של ועדת ההיגוי אך מדגישות כי שימת הדגש על מתן מענה להערכות המדינה ל"יום שאחרי" שגויה.

3)      הוועדות רואות חשיבות רבה ביישום החלטות הממשלה הנוגעות לחיזוקן של מבנים ומתקנים קיימים ורואות בהן שלב קריטי בצמצום הנזקים ופגיעות בנפש.

4)      הוועדות מבקשות לקבל מועדת ההיגוי דיווח מפורט לגבי היערכותו של כל משרד ממשרדי הממשלה בתחום אחריותו.

ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים ואיכות הסביבה פונות לועדות הכנסת השונות, שתחום עיסוקן רלוונטי להיבטים השונים של אירוע רעידת אדמה לקיים דיונים  ספציפיים לגבי הערכות משרדי הממשלה אשר בתחום עיסוקן.