בישיבת הוועדה בנושא יצאה הוועדה בקריאה  לממשלת ישראל להקים באופן דחוף ועדה בין-משרדית אשר תשקוד על הכנת תוכנית אסטרטגית להתמודדות תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה הישראלית עם האיום הטכנולוגי מהמזרח הרחוק.

 בדיון שהתקיים הועלה  החשש בדבר האיום על תעשיית ההיי-טק הישראלית הנובע מהתפתחותן המואצת של  הודו וסין. התחזית שהוצגה בישיבה מראה כי כבר בשנת 2006 תהא הודו מעצמת היי-טק וטכנולוגיות מתקדמות ובשנת 2007 צפויה גם סין להיות במעמד דומה. הנתונים מראים כי בשנת 2011 צפויה הודו להיות בעלת יותר פטנטים טכנולוגיים רשומים מאשר ארה"ב. אם בעבר ניצבה ישראל במדד כדאיות ההשקעה לצד הודו, שהרי כיום ממוקמת ישראל שתי דרגות מתחת להודו.  התנפצות בועת ההיי-טק הישראלית החמירה את המצב עוד יותר. 

דר' שוקי גלייטמן – מנהל קרן הון סיכון SFKT ולשעבר המדען הראשי של משרד התמ"ת טען בישיבה כי המדובר במהפכה התעשייתית ה – 3. כל התעשייה כולל זו המייצרת סחורות ושירותים הפכה להיות תלויית טכנולוגיה. סין והודו הפכו להיות היצרניות הגדולות ביותר של נכסי הידע מה גם שהן עצמן מהוות שוק גדול בתחום.  הפתרון טמון לדעתו בהשקעה מאסיבית בתחום המחקר והפיתוח (המו"פ). לטענתו קיימים כיום 100,000 איש בישראל המסוגלים להתחרות בעולם בתחום הפיתוח. הוא סבור כי שני היתרונות המרכזיים של ישראל טמונים ביכולת האילתור וביכולת היזמות הישראלית שניהם  תוצרים של הדור המהווה את הגיל הממוצע בתחום הטכנולוגיות המתקדמות ואשר הינו דור שהתחנך במערכת חינוך מן הטובות בעולם – יתרון יחסי נוסף אותו מאבדת ישראל של שנת 2004.

מר ברוך גינדין – מנכ"ל חברת גרטנר הציג בפני הוועדה נתון מדאיג הגורס כי במידה ולא תעשה פעולה מיידית ע"י ממשלת ישראל צפויה המדינה להפסיד בעתיד הקרוב בין 10,000-14,000 משרות בתחום הטכנולוגיות המתקדמות. לטענתו חלק מן הבעיה טמון בהשקעת המשאבים בחברות רב-לאומיות אשר גורמות להוצאת הידע אל מחוץ לישראל. לפי מיטב אמונתו על ישראל להפחית את השקעותיה בפיתוח שירותים ולהגדיל השקעה בתחומי הפיתוח ובתעשיות המתוחכמות . כמו כן העלה הנ"ל הצעה לעידוד השקעות ישראליות בחברות בהודו וסין ובכך לשמר את הידע בישראל. גם מר עמירם שור – יו"ר איל"א הצטרף לקריאתו של מר ברוך גינדין לשמר את הידע בישראל ולהטיל מגבלות על הוצאת הידע הישראלי לחו"ל.

מר מוטי גוטמן – מנכ"ל חברת מטריקס הציג בפני הועדה את הבעיות הניצבות בפני החברות והיזמים הישראליים הנובעות מסרבול בירוקרטי, במוסדות השלטון.  כמו כן, דיווח לועדה על בנק ישראלי אשר במקום לבצע את פיתוח המידע הטכנולוגי שלו  בארץ עושה זאת בספרד ופוגע באפשרויות התעסוקה של לקוחותיו שלו עצמו.