בישיבת הוועדה  שהתקיימה בהשתתפותו של שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מר  אהוד אולמרט, הוחלט על הקמתה של ועדה משותפת לועדת המדע והטכנולוגיה ולועדת הכספים (ועדת המשנה בנושא ההיי-טק) אשר תכין בהקדם האפשרי הצעת חוק לתיקון חוק המו"פ.

לב ליבו של חוק המו"פ משנת 1984 הינו נושא העברת הידע, תנועת הידע והוצאת הידע. בשנים האחרונות תחום הטכנולוגיות המתקדמות בכלל וההיי-טק בפרט הופך להיות משק גלובלי אחד בו המחיצות בין מדינות הולכות ונעלמות. אין מדינת ישראל יכולה לחסום עצמה ממה שקורה בעולם הגדול. תנועת הידע המסיבית ביותר בעולם היום זה דרך תנועה של אנשים, קומוניקציה כמו אינטרנט, אלו הם דברים שבעולם המודרני אין כמעט דרך להשתלט עליהם.  סעיף 19(ב)(1) לחוק המו"פ קובע כי:  "ידע הנובע ממחקר ופיתוח - - לא יועברו לאחר מחוץ לישראל". בסעיפים אחרים בחוק דוגמת סעיפים 17 ו-28, מוענק שיקול דעת לוועדת המחקר וכמובן למדען הראשי להחליט האם בשיעור מסוים כן תינתן האפשרות להוציא את הידע לחו"ל. עד היום לא נקבעו כל קריטריונים ברורים, ולא קיימת כל קביעה מהו מחיר הוצאת הידע מהארץ.

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט אמר בישיבה : "מוסכם היום בעולם, שהיכולות הישראליות בתחומי המחקר והפיתוח הן מאוד משמעותיות לפי כל קנה מידה בהשוואה למדינות אחרות. אבל זה לא מצב סטטי. התיקון לחוק יעניק את האפשרות להביא השקעות למחקר ופיתוח באמצעות הגמשה ביחס למגבלות בנושא של ייצוא ידע, מצד שני יש גם לפעול גם לעידוד חברות להקים כאן מרכזי ייצור על-ידי שינוי החוק לעידוד השקעות הון והקלה בתהליכים הבירוקרטיים ( כולל מסלול מיוחד לעידוד חברות רב-לאומיות למגה השקעות על ידי פטור ממסים). "

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מלי פולישוק בלוך: " אנו חייבים לפעול בהקדם הן לתיקון חוק המו"פ והן לתיקון החוק לעידוד השקעות הון כך שמדינת ישראל לא תמצא עצמה מדשדשת מאחור בתחום תעשיית הטכנולוגיות המתקדמות. עלינו להישמר מפני ריקונה של מדינת ישראל מהידע שלה. אני מאמינה שעתידה הטכנולוגי של מדינת ישראל טמון במחקר ופיתוח אך  יש לעשות הכל על מנת שגם ייצור יבוצע בארץ עם המגבלות והמחיר, אין אנו יכולים לבנות רק על מו"פ אם כי כאמור, זה צריך להיות העיקר ".

המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה , ד"ר אלי אופר טען  בישיבה כי אין למדינת ישראל אפשרות לשמור על כושר תחרות בדברים בהם היא מובסת מלכתחילה. מדינת ישראל צריכה להיהפך לבית מחקר ופיתוח. המו"פ  זה המשאב המרכזי שיש במדינת ישראל. לעומת זאת לטענתו, למדינת ישראל אין אפשרות להיות חזקה בייצור. אפילו בטיוואן עוברים היום לאסטרטגיה של מו"פ, את הייצור מעבירים לסין. המאבק עכשיו  צריך להיות לא אם הייצור יהיה בארץ, אלא אם המו"פ יהיה בארץ.

ד"ר איל שנהב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה: " הגיעה העת שיהיה קונצנזוס  באשר לצורך בהוצאת ידע לחו"ל. הבעיה העיקרית  הדורשת את התיקון הינה

כשמשקיע שנכנס לחברה ומשקיע בה, לא רוצה אי בהירות כמה יקבל בסוף. היום המנגנון לא נותן ידע כמה כסף המדינה תקבל וכמה המשקיע, כי זה תלוי בגורמים רבים. הייתי קובע למדינה סכום מסוים כפונקציה של כמה שהשקיעה באותה רגע, לא קשור כמה החברה הרוויחה ".

עו"ד חנינה ברנדס – יו"ר ועדת ההיי-טק בלשכת עורכי הדין: "כאשר מגיע משקיע זר הוא נרתע מפני השקעה בה יש כספי מדען. כי הוא צופה בעיה בהוצאת הידע. אני מציע שאת הכסף שהחברה צריכה להחזיר, למדען הראשי יש לדרוש מבעלי המניות, כאשר מוציאים את הכסף הזה להשקיע מחדש בגורמים שהמדען יאשר בישראל ".     

לסיכום: הוחלט על הקמתה של ועדה משותפת לועדת המדע והטכנולוגיה ולועדת הכספים (ועדת המשנה בנושא ההיי-טק) אשר תכין בהקדם האפשרי הצעת חוק לתיקון חוק המו"פ.

"הגיעה העת שמדינת ישראל תפסיק לראות רק שבועיים קדימה ותתחיל לתכנן את העתיד. העולם אינו עוצר מלכת הוא מתקדם כל העת ואם ישראל לא תדביק את הצעד היא תמצא עצמה נסוגה מאחור. ממשלת ישראל חייבת להגדיר את ההון האנושי הייחודי שבה כתשתית לאומית הראויה למלוא ההשקעה ותקציבי הפיתוח, זהו צו השעה, פניתי ואמשיך ללחוץ על שרי הממשלה הרלבנטיים עד שישראל תציב את תעשיית הטכנולוגיות המתקדמות במקום הראוי להן בסדרי העדיפויות הלאומיים, למען עתידה של מדינת ישראל. " אמרה ח"כ מלי פולישוק-בלוך (שינוי)