ישיבה הבאה  בנושא התמקדה בנושא "תכנון ותקצוב מערך המחקר הממשלתי ומכוני המחקר" ומר גורי זילכה היועץ הכלכלי אשר נבחר לבחינת הנושא, דיווח לוועדה על תחילת עבודתו.

להלן בסיס הדו"ח שהוגש לוועדה:

כללי

מערך המחקר הממשלתי–אזרחי  בישראל התפתח עם השנים בצורה מבוזרת ללא תכנון אחיד  וללא ראיה כוללת ברמה האסטרטגית. במהלך 20 השנים האחרונות היו ניסיונות לתחם את המחקר הממשלתי במסגרת משרדי הממשלה השונים,  אך זאת מבלי לקחת בחשבון את   הגדרת מנגנוני  הביצוע למחקרים אלו. בצד הקביעה שיש ליעד לכל משרד  הקצבה למחקרים  לא  נעשה מיפוי לצורכי המדינה בקיומם של מכוני מחקר ממלכתיים ולא נקבעה המסגרת הארגונית הרצויה  לתפעולם.

הצורך בקיומן של הגדרות אלו מתחדד לאור צמצום המשאבים של המדינה המנותב לתחומים המחייבים טיפול ציבורי מכוח היותם משימות לאומיות שאינן יכולות להיות מטופלות במסגרות חוץ תקציביות.

כיום המגמה השלטת במדינות המתועשות  הינה  הליכה לכיוון של הפרטת פונקציות ממלכתיות. ברם, אין כל אפשרות להפריט פונקציות מחקר שאין בהן  תועלת כלכלית בטווח הנראה לעין  והמתבצעות ע"י חוקרים ברמה אוניברסיטאית.

מטרת מסמך זה לקבוע מסגרת סבירה לפעילות הממשלתית בתחום המחקר האזרחי לרבות המלצות לגבי שיטת התקצוב הרצויה , המבנה הארגוני הרצוי ודרכי היישום המומלצות.

מסגרת והגדרות

המחקר הממשלתי אזרחי הוא מרכיב אחד מיני רבים במערך המחקר הכולל שמדינה מייצרת. תפוקות המחקר נמדדות במונחי השקעה או תשומה כספית וכן במונחים יחסיים לתוצר. בצד המחקר הבסיסי שרובו ככולו מתנהל באוניברסיטאות המחקר  ומעסיק כ- 5000 אנשי סגל אקדמי אוניברסיטאי בכירים, קיימות תשתיות מחקריות יישומיות שהחשובות שבהן: המחקר הביטחוני, המחקר התעשייתי והמחקר הממשלתי אזרחי.

מערך המחקר הממשלתי-אזרחי אמור לכלול את אותם אלמנטים של מו"פ ישומי  שהוגדרו  כמשימות לאומיות ואשר לא ניתן לתפעל אותם אלא במסגרת ממלכתית ו/או ממשלתית .

מכאן שהמשימה הראשונה בהגדרת מו"פ ממשלתי היא איתור צרכי המדינה בתחום זה וקביעת סדרי עדיפויות על בסיס רב שנתי להשגתו.

הגדרת צורכי המדינה במו"פ אזרחי היא משימה הדורשת הגדרת סדרי עדיפויות על בסיס מתמשך. בכל מקרה המו"פ המתבצע ישירות ע"י המדינה , ולא ע"י "סוכנים" חיצוניים , צריך להתבצע באותם נושאים שחשיבותם במחקר יישומי רבה וישנו כשל שוק בביצועם ע"י גופים חיצוניים. כאמור ברירת המחדל הופכת להיות המדינה ומוסדותיה , אך גם זאת במתכונת של ניהול יעיל ובדיקות תמידיות לביצוע המדיניות עפ"י אידיקטורים  של עלות/תועלת  ותשומה/תפוקה.