מי שהסתובב הבוקר ליד הקפטריה החלבית של הכנסת, לא היה יכול שלא לחייך למראה רובוט אנדרואיד שקיבל את פניו של ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הועדה למדע וטכנולוגיה, בבואו לדיון אודות קידום תכנית לאומית לפיתוח תעשיית הרובוטיקה בישראל. בדיון השתתף גם שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ.

בפתח הדיון אמר ח"כ שטרית, כי אנחנו נמצאים כיום על סף מהפכה בתחום הרובוטיקה. הוא ציטט את ביל גייטס שטען כי תחום הרובוטיקה יהיה ההייטק הבא. ח"כ שטרית הוסיף כי ממשלות בעולם משקיעות מאות מיליוני דולרים בתחום זה וראוי שגם ישראל תיטול חלק במהפכה הטכנולוגית הבאה. שר המדע והטכנולוגיה אמר כי אין להפריז בחשיבות הרובוטיקה וכי "השמים הם הגבול". פרופ' דובי בנימיני, מנהל המעבדה למיקרו-רובוטיקה בתעשייה האווירית, ציין כי בתכנון של חלק ניכר מהרובוטים הם מקבלים השראה מהטבע. פרופ' בנימיני הציג רובוט "פרפר"  (שמשקלו 12ג' ואורכו 20 ס"מ) שריחף באולם הדיונים להנאת הקהל, שנבנה בהשראת עולם החרקים. בהמשך הדיון הוא הצר על כך שתלמידים בארץ נחשפים מעט מידי לתחום ה - Bio Mimicry (חיקוי העולם הביולוגי במסגרת המדעים הטכנולוגיים).

פרופ' צבי שילר, מנהל המרכז לרובוטיקה במרכז האוניברסיטאי של אריאל בשומרון, אמר כי חשוב לקדם בד בבד תעשייה מתקדמת של רובוטיקה יחד עם פיתוח המחקר וההוראה האקדמיים בנושא זה. כיום קיימת בארץ תעשייה קטנה (כי 15 מפעלים) ומחקר אקדמי בהיקפים מצומצמים. עם זאת, קיימת תשתית הייטק טובה שיכולה להפוך לתעשיית רובוטיקה. פרופ' שילר אמר כי אחד היעדים החשובים של תעשיית הרובוטיקה  הוא להגדיל את היקף התעשייה ל- 50 מפעלים ב- 3 השנים הבאות. היעד עולה בקנה אחד עם הצהרתו של רה"מ (בכנס ישראל 2021), כי ישראל צריכה להיות, תוך עשור, אחת מ- 15 המדינות המובילות בתל"ג לנפש. פרופ' שילר המליץ להוסיף את תחום הרובוטיקה לחוק לעידוד השקעות הון, להקים מכון לאומי לרובוטיקה להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה לפעול להסבת חברות הייטק  לרובוטיקה. ד"ר אלון וולף, ראש המעבדה לביו-רובוטיקה וביו-מכניקה בטכניון, ביקש כי הקרן הלאומית למדעים תכיר ברובוטיקה כתחום מחקר בסיסי ראשי. ח"כ שטרית ציין בתגובה כי כדאי לחוקרים לפנות גם לקרן האירופית אאורקה המיועדת לשיתופי פעולה ישראליים-אירופיים. בדיון הוצגו גם רובוטים מתוצרת ישראל המשמשים לניתוחי גב ומבטיחים אפס פגיעות בתאי עצב בעת הניתוח. פרופ' משה שוהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מפתח הרובוט, אמר כי שלב המעבר מרעיון באקדמיה ליישום תעשייתי הינו קשה ולכן הוא תומך בהקמת מכון לאומי לרובוטיקה שיעסוק מעבר מאקדמיה ליישום תעשייתי. בדיון הוצגו גם רובוטים לניקוי בריכות, רובוטים ליישומים בטחוניים, רובוטים לכיסוח דשא ועוד. ח"כ ד"ר רחל אדטו עמדה בדיון על הצורך לחזק את החינוך הטכנולוגי. ח"כ שטרית הזכיר את מודל בית הספר התעשייתי באורמת, יבנה, ששילב לימודים ופעילות תעשייתית במפעל עצמו והכשיר מהנדסים רבים בין כתליו. סגנית המדען הראשי במשרד התמ"ת, גב' לידיה לזנס, ציינה כי המדען הראשי תומך מאד בפיתוח מוצרים וגם במחקר בסיסי בתחום הרובוטיקה. למעשה המחוקק קבע שכל יזם המציג חדשנות טכנולוגית יכולה להסתייע בקרן המדען הראשי.

לקראת סוף הדיון הציע ח"כ שטרית, יו"ר הועדה, לייסד תחרות שנתית טכנולוגית בתחום הרובוטיקה שהמקום הראשון יזכה בפרס כספי ראוי. גב' לזנס הגיבה ואמרה כי יש מקום לשקול את הרעיון יחד עם ות"ת, מל"ג ומשרד המדע. ח"כ שטרית הודיע כי בקרוב ייזום דיון עם כל הגופים לייזום התחרות השנתית.

-----------------------------------------------------------------------------