יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ רונית תירוש, יוזמת חקיקה להסדרת נוכחות מצלמות במרחב הציבורי

בשבועות האחרונים, עוסקת ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ רונית תירוש, בהיבטים השונים של נוכחותם של טכנולוגיות שונות במרחב בציבורי ובחדירתם למרחב הפרטי. כך לדוגמא, הועדה עסקה במאגר הביומטרי, וביכולת של גופים שונים לעקוב אחר כל אדם המחזיק סמארטפון.

היום עסקה הועדה בנוכחותם של מצלמות במרחב הציבורי ופגיעתם בפרטיות. כיום מצויות במרחב הציבורי מצלמות רבות המשמשות למטרות רבות כגון: אבטחה, בטיחות בדרכים, הגנת רכוש, מניעת אלימות (תכנית "עיר ללא אלימות") ועוד. לעיתים רבות מצלמות אלו חודרות אל מרחב הפרט ופוגעות בזכויות הפרט. אם מחברים את המידע הנאסף באמצעות מצלמות למאגרי מידע אחרים כמו המאגר הביומטרי, עלולים לקבל מצב בו מידע רב מתחום הפרט, "זולג" או נחשף אל הכלל.

עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח, אמר כי הטכנולוגיה עצמה אינה רעה או טובה אלא אופן השימוש בה בידי אדם הוא הקובע את מגמת השימוש. הוא הבהיר כל לא כדאי לסמוך על הטכנולוגיה באופן עיוור וכי החברה משלמת מחירים בתחום זכויות האדם וערכים דמוקרטיים. הוא הדגיש כי לא תמיד צריך להסדיר את פעילות המצלמות ברגולציה. למרות זאת, הדגיש כי ראוי לשקול חקיקה בנושא.

מר יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, אמר כי מצלמות מעקב הפרוסות במרחב יחד עם יכולת ביומטרית צריכה להדאיג את האזרח הפשוט. עם זאת, הוסיף כי יש לשקול את יתרונן, לאור יכולתן, לדוגמא, להחליף שוטר במרחב הציבורי. מר הכהן הציג סדרה של שימושים טכנולוגיים עבור המצלמות וציין כי המידע המצולם במצלמות המעקב נאגר במאגרי מידע ממוחשבים, בהם מופעלות יכולות מתוחכמות של מפתוח, ניתוח ושליפת מידע ויזואלי, כגון זיהוי אוטומטי של פני אדם(face recognition)  ושל לוחיות רישוי של רכב (license plate recognition). מר הכהן אמר כי הרשות תפרסם בקרוב הנחיה מנהלית בדבר הצבת מצלמות במרחב הציבורי. ההנחיה מחייבת, בין השאר, לבצע תהליך קבלת החלטות סדור בהצבתן של מצלמות מעקב, קובעת כי לא ניתן להשתמש בצילומים למטרה השונה מזו שהצדיקה את התקנת המצלמה מלכתחילה, ומדגישה שיש ליידע את הציבור על פעולתה של מצלמה באמצעות שילוט מתאים ובדרכים נוספות. טיוטת ההנחיה גם מסבירה שההגנה על הפרטיות צריכה לשמש שיקול מרכזי בתכנון מערכת המצלמות ובאופן השימוש השוטף בהן: באמצעות יישום עקרון "התכנון לפרטיות" [privacy by design], על מפעילי המערכת לוודא שהפגיעה הנגרמת בעטיה לפרטיות תהיה מזערית ככל האפשר, למשל באמצעות הקפדה על מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום שלהן, על מספר המצלמות המותקנות ועל זמני הצילום. עוד עוסקת הטיוטה בזכויותיו של המצולם ובסוגיות של אבטחת המידע הנקלט במערכת והגבלת השימוש בו. לגבי מקומות רגישים כגון מוסדות חינוך ואתרים בהם נוהגים להתכנס ילדים, סבורה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע  שיש לנקוט בזהירות יתרה בהתקנת מצלמות. עו"ד ישי שרון, מהסנגוריה הציבורית קרא להסדיר את פעילות המצלמות בחקיקה ראשית. נציג השלטון המקומי, מר אוהד עוזרי, ציין כי ראשי רשויות רבים המוגדרים כמאוימים עושים שימוש במצלמות אבטחה.

עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים, אמר כי הזכות לפרטיות הינה משמעותית וכי המצלמות המצויות במרחב הציבורי פוגעות במידה כזו או אחרת בפרטיות. מסיבה זו, מנסים לפרש ברשויות השונות את הוראות החוק הנוכחי כך שייעשה שימוש במצלמות באופן מידתי.

לקראת סוף הדיון אמרה ח"כ רונית תירוש כי נראה ששנתיים שניתנו למשרד המשפטים על מנת להסדיר בחקיקה את הנושא הנדון לא נוצלו כיאות. היא הדגישה כי הדיון היה דיון ראשוני וכי מכיוון שחוק הגנת הפרטיות אינו מכסה את כלל הבעיות שעלו, הועדה תיזום חקיקה ראשית שתסדיר את הצבתן של מצלמות במרחב הציבורי.

בתום הדיון אמרה ח"כ רונית תירוש כי הוועדה:

1.    1.קוראת למשרד המשפטים לבחון את הנושא כמכלול ולהכריע הן באשר לאיזון הראוי בין הזכות לפרטיות ובין התכליות הראויות המצדיקות שימוש במצלמות מעקב, באמצעות הסדרת הנושא בחקיקה ראשית.

2.     2. מבקשת לקבל דיווח מקיף על הנושא תוך כחודשיים, ממשרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים ומהשלטון המקומי.

3.   3. דורשת כי יוקם מערך בדיקה ובקרה על יעילות השימוש במצלמות מעקב וכי מערך הבדיקה יהיה גוף בלתי תלוי.

4.   עד לקיומם של התנאים האמורים, הוועדה מציעה כי תיבחן "הקפאת המצב הקיים", כך שהרשויות המקומיות והמשרד לביטחון פנים לא ימשיכו לקדם את הנושא עד לגיבוש עמדה.

הוועדה מציעה כי השימוש במצלמות מעקב בבתי ספר ובגני ילדים במערכת החינוך, ייבחן באופן מקיף על ידי משרד החינוך לאור המלצות הרשות למשפט , טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.