ח"כ רונית תירוש, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, תפעל להרחבת הרגולציה בתחום ההנדסה הגנטית
פרופ' יורם קפולניק, ראש מינהל המחקר החקלאי: "בשנת 2050 נאכל Bugburger"
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ רונית תירוש, קיימה היום (ב', 12.12.11, 09:00) ישיבה מיוחדת בסימן 90 שנה למינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני. בישיבה השתתפו, מנכ"ל משרד החקלאות, מר יוסי ישי, ד"ר יובל אשדת, המדען הראשי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ופרופ' יורם קפולניק, ראש מינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני.
הדיון עסק בהנדסה גנטית אך התפתח מהר מאד גם לדיון על איכות התוצרת החקלאית ואיכות המזון שבצלחת תוך התייחסות משמעותית לשאלה של שאריות חומרי הדברה.
בפתח הדיון, ציינה יו"ר הועדה, ח"כ תירוש, את זכייתו של פרופ' שכטמן בפרס נובל וציינה כי הועדה תארח אותו במהלך חודש ינואר. לגבי הנדסה גנטית, אמרה ח"כ תירוש כי לתחום זה יש יתרונות אך גם חסרונות וכי עד היום נמנעה מדינת ישראל מ"לשדרג" את יישום ההנדסה הגנטית, כנראה בהשפעה אירופאית.
מנכ"ל משרד החקלאות, מר יוסי ישי, ציין כי לחקלאות בישראל ישנן כיום 3 מטרות: א. ביטחון מזון לתושבי מדינת ישראל. ב. מטרות אקולוגיות (יצירת ריאות ירוקות, מניעת פיתוח קרקע) ג. הקפת ההתיישבות וציון מקומה. הוא הדגיש כי המייחד את החקלאות הישראלית הוא קשר משולש בין החקלאי למחקר החקלאי ולהדרכה. בסיום דבריו הדגיש את היות תחום ההנדסה הגנטית פלטפורמה לייעול כלכלי. ד"ר יובל אשדת, המדען הראשי של משרד החקלאות ופרופ' ירום קפולניק, ראש מינהל המחקר החקלאי, הדגישו שניהם את חשיבות המו"פ החקלאי על רקע העתיד שאינו מבשר טובות: התחממות כדור הארץ, זמינות מים הולכת וקטנה, גידול אוכלוסין ועליית מחיר המזון בעולם. פרופ' קפולניק אמר כי כנראה בשנת 2050 נעבור לאכול Bugburger שכן מחירו של המבורגר יאמיר לכדי 100 דולר. מכיוון שכך, הפתרון העיקרי לדבריו של פרופ' קפולניק הוא שינוי טכנולוגי וחינוכי שיכלול, בין השאר: קיצור פרקי הזמן לביות יבולים מצמחי בר והתאמה מולקולארית של צמחים קיימים. ד"ר אמנון לרס, חוקר במינהל המחקר החקלאי, הדגים נקודה אחרונה זו בגידול אורז עשיר בבטא-קרוטן, חומר המקרו ליצירת ויטמין A. לרס ציין גם כי הנדסה גנטית יכולה לאפשר עמידות צמחים למזיקים שונים כגון וירוסים או פתוגנים אחרים. בכך ניתן גם לקבל יתרון סביבתי בשל הפחתת השימוש בחומרי הדברה. במהלך הדיון שאל ח"כ דניאל בן סימון אם יש השלכות אתיות/דתיות להנדסה גנטית? ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס), שנכח בדיון גם הוא, השיב כי אכן קיימים מכונים שעוסקים בשאלות של חקלאות ותורה.
כאמור, הדיון עסק גם בשאלות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית וח"כ תירוש ביקשה לדעת כיצד ניתן להבטיח כי אין שאריות חומרי הדברה במזון. ד"ר דינה ורסנו, הממונה על מזהמי מזון בשירות המזון הארצי השיבה כי קיימים מנגנוני פיקוח על שאריות חומרי הדברה במזון. למרות זאת התברר כי מערך הפיקוח הינו מצמצם למדי.
בתום הדיון הציעה ח"כ רונית תירוש, יו"ר הועדה כי:
- הועדה תיזום ניסוח חקיקה ורגולציה לסימון מוצרי מזון שעברו הנדסה גנטית.
- הועדה תדרוש סימון המתייחס לשאריות חומרי הדברה.
- הועדה תבקש להגדיל את התקציב הנדרש להגדלת מערך ניטור שאריות חומרי הדברה במזון.
- הועדה תפנה אל משרדי האוצר והחקלאות להוסיף תקציב ל"שיווק" תחום ההנדסה הגנטית ולחינוך הציבור בתחום זה.
