בדיון החשוב השתתפו  חברי הכנסת, יו"ר הוועדה חה"כ משה גפני (יהדות התורה), אראל מרגלית (העבודה), יעקב אשר, אורי מקלב (יהדות התורה), אברהם מיכאלי (ש"ס), בועז טופורובסקי, דב ליפמן (יש עתיד), באסל גטאס (בל"ד) ואיילת שקד (הבית היהודי), נציגים ממשרדי הממשלה ומארגונים הנוגעים בדבר וחברות היי-טק אשר להן מיזמים בתחום.

חבר הוועדה חה"כ אראל מרגלית (העבודה), אשר יזם את הדיון, ציין כי ישנה התפתחות חיובית בתחום בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר חרדים, בתחילה בעיקר נשים אבל לאחרונה מספך הולך וגובר של גברים חרדים, מבקשים לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק התעסוקה ובמיוחד בתעסוקה מתקדמת. החברות החלוציות בהעסקת חרדים ראו בכך ברכה וזכו להצלחה ורווח עסקי ואנושי רב. כך למשל חברת "אינטל", המעסיקה מאות נשים וגברים מהמגזר החרדי במגוון תפקידים, מתוכם כ-150 בירושלים בלבד, מדווחת שמדובר בסיפור הצלחה שמתבטא ברווחים כלכליים ונמשך מתוך אינטרס מובהק של החברה ולא מפילנתרופיה. בתחילה הועסקו חרדים וחרדיות בתפקידים זוטרים ובשכר נמוך, אבל היום הם מנהלים ומובילים פיתוח מוצרים וייצור באופן שמאפשר השארת המפעלים בארץ ומונע נדידה למדינות זרות בהן כוח הייצור זול יותר. לדברי חה"כ מרגלית לפני מספר חודשים ישבו ראשי 60 החברות המובילות בישראל והסכימו לקלוט 50 עד 200 עובדים מהמגזר החרדי כל אחת, בתנאי שתכניות מימון ההעסקה שקיימות תחת משרד ראש הממשלה ומרכז ההשקעות תכלול אותן ותקצובן יובטח למשך השנים הבאות. לדבריו רמת התקצוב של התכניות נמוכה מדי ולא מובטחת, והגיע הזמן שהממשלה תראה בהן לא הוצאה, אלא השקעה שעתידה לשאת פרי.

הממשלה החליטה לשנות את הקריטריונים כך שמבחני התעסוקה שחלו בעבר על האם יחולו גם על בן-זוגה, ודרגת סבסוד המעונות תיקבע בהתאם להורה המועסק במספר השעות הנמוך מבין השניים. עוד הוחלט כי הגדרת בן הזוג הלומד תתוקן כך שלימודים בישיבה גבוהה או בכולל ייחשבו כמקיימים את מבחן התעסוקה רק לגבי מי שקיבל דחיית שירות כדין לפי חוק שירות ביטחון ובהתאם למתווה הגיוס החדש לתלמידי ישיבות. כך למעשה אברכים הלומדים בכולל ומקבלים פטור משירות צבאי עקב גילם לא יוכרו כמקיימים את מבחן התעסוקה ויקבלו סבסוד ממשלתי נמוך יותר.

יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני (יהדות התורה): "לפי הנתונים שברשותנו השינוי ימנע נשים רבות מלצאת לעבוד. השינוי מבוסס על חוק חדש, שאנחנו עוד לא יודעים מה יהיו השלכותיו והשלכות ההחלטה."  לדברי חה"כ גפני ההחלטה מנוגדת למדיניות הממשלה לעודד שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה כמנוע צמיחה למשק הישראלי. יו"ר הוועדה שיבח את חה"כ מרגלית על פועלו רב השנים לשילוב חרדים בתחום ההיי-טק וקידום הנושא בקרב בכירים ומובילים במגזר העסקי.

חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי) הוסיפה כי קיימות הזדמנויות רבות לשילוב חרדים בשוק ההיי-טק, וישנו מחסור בידיים עובדות. הממשלה מכירה בתפקידה לסייע למגזר הפרטי בכך, ואכן מסייעת, דוחפת ומקצה משאבים היכן שצריך. במהלך הדיון עלו פערים ניכרים בין התקציב המופנה לעידוד תעסוקה והשכלה גבוהה באוכלוסייה החרדית לבין התוצאות בשטח- לפי אשר שטרית, סגן מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, הוגדר לכך תקציב של כ-200 מיליון ₪ לשנת 2014 בלבד, לעומת 80 מיליון בשנת 2013. עם זאת, טרם הושלם המכרז לחלוקת הכספים והם עוד נמצאים בידי מרכז ההשקעות. יו"ר הוועדה דרש לקבל עדכון בתוך חודשיים ימים בנוגע להתקדמות המכרז וחלוקת הכספים.

עוד שמעה הוועדה על כלי נוסף לסיוע בשילוב חרדים בשוק התעסוקה, הוא מרכזי השמה ייעודיים למגזר החרדי. מרכז כזה פועל בהצלחה רבה בבני-ברק, ונוסף נפתח לאחרונה בירושלים. לדברי ראש עיריית בית"ר עילית, מאיר רובינשטיין, יש צורך להקים מרכזים דומים גם בערים חרדיות כמודיעין עילית, אלעד ובית"ר עילית, בהן חיים כ-170,000 חרדים אשר חלק ניכר מהם מבקש לצאת  לעבוד וזקוק לסיוע. חה"כ גפני הדגיש כי הסיוע בהשמה מתייחס לחרדים ש"תורתם אינה אמנותם", המבקשים לצאת ולעבוד, ולא לאברכים המבקשים להמשיך וללמוד.
בעיתון "ידיעות אחרונות" צוטטה נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג יאיר, כאומרת שהעדפה מתקנת של חרדים בשוק התעסוקה תפגע באוכלוסיות אחרות, בהמשך לדיון בוועדת שרים לחקיקה בנושא. חה"כ גפני מחה על הדברים וציין כי כאשר דובר בעבר על העדפה מתקנת של אוכלוסיות אחרות בישראל החרדים תמכו בכך ולא טענו לפגיעה בהם, ולא ייתכן שכעת תישמע קריאה כזו כנגד הטבה עם המגזר החרדי. חה"כ גפני ביקש לבדוק את הנושא ולברר האם הדברים אכן נאמרו כפי שצוטטו בעיתון, ואם אכן כך ביקש לפנות בשם הוועדה לשרת המשפטים על מנת שתטפל בחומרה בעניין.

לסיכום הדיון ציין יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני, כי יש להמתין ולראות מה יהיו השלכות חוק הגיוס על הציבור החרדי ועל שילובו בשוק התעסוקה בטרם יבוצעו שינויים נוספים בהסדרים הקיימים, ועל כן דרש מהממשלה להשהות את יישום ההחלטה על שינוי הקריטריונים במתן סבסוד למעונות. בנוסף, הוועדה דורשת מהגורמים הרלוונטיים במשרד הכלכלה דיווח בתוך חודשיים ימים לגבי ההתקדמות במכרז ובחלוקת התקציב לגופים הקולטים חרדים לתעסוקה, כמו גם על מספר המועסקים בפועל בפרק זמן זה, ונתונים עדכניים בנוגע לעלות המשוערת של השינוי בסבסוד על המשפחה החרדית והשפעתו על השתלבות בתעסוקה.
​