לרגל 70 שנה להקמת 11 הנקודות בנגב, קיימה היום (ג') ועדת המדע והטכנולוגיה דיון בנושא 'חיבור הנגב לגז טבעי באמצעות טכנולוגיות מתחדשות' (הצעה לדיון של ח"כ חיים ילין).

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "אנו שמחים ומתכבדים, גאווה לארח אתכם תושבי הנגב ביום הזה, 11 הנקודות גילו עמידות, נחישות, אידיאולוגיה ובזכותן הישוב בנגב עומד ופורח. למדינת ישראל יש יהלום ביד שעדיין לא שובץ בדמות הגז, ואנחנו כאן כדי לסייע לשבץ את היהלום הזה במסגרת המתאימה לו. ממשלת ישראל צריכה להיות שותפה על מנת להביא את הגז לכל נקודה בנגב ובעוטף עזה, בהמשך תהייה לכך גם משמעות כלכלית חיובית וגם ההתיישבות תרוויח מכך".

ח"כ חיים ילין: "לפני כשישה חודשים פנה אלי שר התשתיות יובל שטייניץ, ואמר לי שהוא רוצה לעשות פרויקט גדול שיחבר את הדרום ועוטף עזה לגז, אמרתי לו שהבעיה שאין תקציבים. אתמול פגשתי אותו במליאה ואמרתי לו מגיע יום הדין ושאני מבין שהשיג 375 מיליון ש"ח לצרכי חיבור גז, הוא אמר לי בציניות שזה לגליל ורמת הגולן. הדיון הוא להבין מה מתוקצב, מה נעשה ואיך אפשר לקדם את חיבור הגז לנגב כך שהתעשייה תוכל להתפתח".

"זה כמו ביצה ותרנגולת, אם יהיה חיבור לאזורי תעשייה בגז אז מפעלים חדשים יגיעו, אם באוצר יגידו אין מספיק מפעלים בכדי לחבר, אז לעולם לא יגיעו מפעלים. הנקודה הצפונית ביותר המחוברת מקרב 11 הנקודות היא באזור הישוב בארי, השאלה איך מביאים את החיבור עד כרם שלום, כמה כסף נדרש. זה יביא תעשייה חדשה מאזורים אחרים כי יש כאן גם המקום ואין צפיפות. זה גם אזור עדיפות, והגז יביא בנייה והרחבה של היישובים בעקבות המפעלים. בנוסף זה יביא לפיתוח ענפי חקלאות נוספים הדורשים חימום שזנחו בשל עלויות החימום בחשמל".

ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני: "יכול להיות שזה לא כלכלי אבל אם אנחנו רוצים להמשיך לפתח את עוטף עזה אנחנו צריכים להמשיך את צינור הגז לישובים החלוצים, הבודדים. מדובר באמירה של ממשלת ישראל אם היא נותנת גב לעוטף עזה או שהיא עוצרת. בסוף אני בטוח שזה יהיה גם כלכלי, אביא מפעלים לשם".

בהמשך הציג משה שפיצר מנכ"ל נגב גז טבעי הפורסת את תשתית הגז בדרום, את לוחות הזמנים של פריסת התשתית בדרום וכן תוכנית אופציונאלית לפרישת התשתית גם ביישובי עוטף עזה המרוחקים יותר.

שפיצר הציג כי כיום ישנם 63 הסכמים עם חברות תעשייה שהזמינו חיבורי גז בדרום וכי להערכת המדינה כ-550 חברות צריכות גז טבעי בארץ. לדברי שפיצר 63 החברות מהוות בין חצי לשליש מהפוטנציאל במידה והקו אכן יפרש לאורך כל הדרום. בפועל צורכות גז באמצעות הצנרת 20 חברות  בדרום ועד סוף שנת 2016 יתווספו 13 נוספות. לצד כך 9 אזורי תעשייה מחוברים לרשת חלוקת הגז בדרום. עד מרץ 2017 יחוברו אזורי תעשייה ב-צין, עידן הנגב, ערד ושדרות, ובהמשך 2017 יחוברו גם בית קמה - אמבר וקריית מלאכי. סה"כ 260 ק"מ, 140 כבר הוקמו או יסתיימו עד סוף השנה, ו120 מהם יוקמו בשנתיים הקרובות, בהיקף צריכה כולל של 220 מיליון מ"ק / שנה ובעלות של 300 מיליון ש"ח.

לצד כך הציג שפיצר יוזמה לחיבור יתר יישובי הנגב והדרום לגז, כולל שכונות מגורים, אתרי חקלאות, מלונות ים המלח, בסיסי צה"ל ותחנות דלק. התוכנית כוללת הנחת קווי חלוקה  עיקריים בלחץ נמוך לאורך כ-400 ק"מ, כאשר סך כל העלות הכוללת של הרשת העתידית כ-490 מיליון ₪.

שפיצר הציג את הצריכה הפוטנציאלית בדרום במקרה של הנעת התוכנית: "קו-גנרציה בהיקף של 243.5 מגה-ואט בנגב ודרום ו-17 תחנות דלק עמן נהלנו משא ומתן". לדבריו במידה והמדינה תשקיע כמיליארד שקלים באופן חד פעמי ותביא לפריסה כלל ארצית של תשתית הגז, יביא הדבר לעלייה תלולה בצריכת הגז לכדי צריכה בת 1,177 מלמק"ש גז בשנה, ולהכנסה של כמיליארד וחצי שקלים כל שנה לקופת המדינה. "כ-40 אחוזים מהסכומים האלה יגיעו מהדרום כשתושלם פריסה מלאה של הקווים" הוסיף.

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז: "אם רוצים להגיע לעוטף עזה, מלונות ים המלח וארד, צריך לייצר אפס דאגה כלכלית לחברות המניחות את התשתית. ישנו צורך ב-50 מיליון ₪, ו-100 מיליון ₪ בכל אחת משלושת השנים הבאות. אחרת לא יהיה שם גז".

איתן ארם, ראש חטיבת הגנת הסביבה ותשתיות במשרד הביטחון ציין כי בתשתית הקיימת צפויים לכל היותר שני בסיסי צה"ל להשתמש בגז המוזרם על ידי המדינה: "בחנו את הכדאיות בנוגע למספר לא מבוטל של מחנות, כאשר הדגש העיקרי הוא על הכדאיות הכלכלית. אם אני צריך למשוך את קו הגז ממקום מסוים, יש עלות של כ-700 אלף ש"ח לכל קילומטר. כך הדבר כדאי לנו בבסיס באזור צאלים, שם נמשוך קו לאורך מספר קילומטרים וכנראה בבסיס נוסף באזור נבטים. צריך לקחת בחשבון שאנחנו קונים היום  את החשמל שלנו מיצרן גז, שהם זולים יותר מחברת חשמל. אם תהייה הקטנת עלויות של משיכת קו או פריסה קרובה לבסיסים נוספים אז נעשה מחדש את החשיבה".

יו"ר הוועדה הגיב לדברים: "השאלה איך מסתכלים על כדאיות, משרד הביטחון לא צריך להסתכל בטווח הקצר. גוף כמוכם צריך מבט לטווח ארוך. אם תמדדו את התועלת ל-10 שנים, ייתכן מאוד שכל התחשיב שלכם ישתנה. יש השלכות לכך שחברות רואות שגם הצבא בחר בקו הגז המקומי".

אסף אשכנזי, מנהל תחום כלכלה ותעריפים ברשות הגז שבמשרד התשתיות התייחס לבעיית האספקה באזורי הדרום המרוחקים: "נגב גז טבעי זכו במכרז שלנו שהתבסס בגדול על פרמטר של מחיר זול, הם סימנו שטחי פריסה מאוד מצומצמים וצצו בעיות שאין גז במקומות מרוחקים. נדרשנו לזה בכל כוחנו, השגנו תקציבים, ואנחנו ממשיכים במאמץ מול האוצר, נלחמים על כל שקל ושקל".

ח"כ ילין: "על זה בדיוק הדיון, אנחנו רוצים לדעת כמה מההקצבה תגיע לנגב. מיליון שקל? כל הסכום?"

לאחר שהתבקש לברר מהו גובה תוספת התקציב שתועבר לנגב לצורכי הרחבת תשתית הגז, השיב אשכנזי כי מדובר ב-"כשליש מהתוספת בת 375 מיליון השקלים".

ח"כ ילין סיכם: "הסכום כפי שמשתמע הוא כמאה מיליון שקלים, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לשנתיים הקרובות כפול מכך על מנת לפרוס את התשתית בצורה הנדרשת, לאורך כל הנגב. יש דיוני תקציב ונלחם על כך. אין לנו טנקים ומטוסים כדי להילחם בעצמנו במי שמנסה לפגוע בנו, יש לנו את האפשרות לגדל לחם ולהביא גז ותעשייה, וזה מה שנעשה".

ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "התחלנו היום בתהליך חשוב, שקיבל חשיבות כפולה נוכח ציר הזמן של דיוני התקציב. ראינו שמערכת החלוקה, בדרום בפרט ובישראל ככלל לא מיצתה את הפוטנציאל שלה. אנחנו מפסידים תועלות גדולות, גם בהיבט הכלכלי וגם בנגיעות סביבתיות וחברתיות. אני קורא לכלל הגורמים, כולל משרד הביטחון לשקול מחדש את הנושא, היבט כלכלי של מדינה נמדד בטווחים הרבה יותר ארוכים משל חברות פרטיות, וההשקעה באנרגיה משתלמת לאורך זמן ברוב המכריע של המקרים".

​