כניסה
ד' בתשרי תש"פ
3 באוקטובר 2019
הכנסת ה-22, מושב ראשון, פגרת הקיץ
the knesset

חדשות הוועדה
לרשימת ההודעות

הדפסה

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב


יו"ר ועדת המדע ח"כ מקלב: "על בנק ישראל לדרוש מחברות האשראי שלא יתקשרו עם עסקים ששומרים מידע ממוחשב על לקוחות. המצב כיום הוא שה'ארנק' של כל אחד חשוף לעין כל"

מנהלת יחידת סיכונים תפעוליים בבנק ישראל: כרטיס האשראי שנמצא בשימוש היום בישראל ניתן לשכפול בצורה קלה

16 ביוני 2015, כ"ט בסיון תשע"ה, בשעה 15:00

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ אורי מקלב ביקש לברר בדיון היום בעקבות ניסיונות פריצה ברשת, מדוע בנק ישראל אינו מחייב את חברות האשראי לדרוש מבעלי העסקים להשמיד מידע שקיבלו בעת ביצוע עסקה: "בנק ישראל הוא הרגולטור של חברות האשראי. חברות האשראי יכולות, בבואן להתקשר עם עסקים, לדרוש מהם תנאי סף שיבטיחו את פרטיות הצרכנים. צריך לפעול כדי שאף אחד מעובדיו של העסק לא יאגור מידע. אם נחייב את בעלי העסקים שלא לשמור פרטים של הצרכן, נדע שיש לנו שלייקס".

עו"ד שירלי אבנר, בנק ישראל: "הסכמים לא יכולים לפתור את הבעיה. הרגולציה שלנו היא מול חברות האשראי, לא מול העסקים. מה קורה אם בית עסק יפר את ההסכם עם חברת האשראי? מי יאכוף את זה?"

עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, משרד המשפטים: "מהות הפעולה היא גניבה והונאה, והיא לא שונה מגניבה פיזית גם אם נעשה שימוש בטכנולוגיה. יו"ר הוועדה, ח"כ מקלב: "הדיון הוא על הקלות בה ניתן לבצע את העבירה ובהגנות הנדרשות בשל כך". עו"ד שמרלינג: "חברות כרטיסי האשראי חייבות בחובת אבטחת מידע. יש מפרט לא מספיק, שאינו מפנה לתקן. הגשנו לשרת המשפטים טיוטה כדי לקדם ולשפר את המצב הקיים. חברות האשראי יכולות לומר לבית עסק – לא נעבוד אתך אם רמת האבטחה שלך לא מספקת. יש גם כרטיסי אשראי שכוללים גם סיסמה. זו שכבת הגנה משמעותית".

רחל יעקובי, מנהלת יחידת סיכונים תפעוליים בבנק ישראל: "זה בתהליך. כרטיס האשראי שנמצא בשימוש היום בישראל ניתן לשכפול בצורה קלה. הכרטיס החכם הרבה יותר בטוח. אנו רשת הפיקוח היחידה בעולם שהוציאה הוראות שנוגעות להגנת הסייבר".

יו"ר הוועדה, ח"כ מקלב: "אדם שאוגר מידע שקיבל לצורך ביצוע עסקה, האם הוא עובר עבירה?" עו"ד שמרלינג: "ברור שהאדם נתן את הסכמתו לשימוש בפרטיו. אגירת המידע, אם היא מתחייבת לשימוש לשם ביצוע העסקה, חוקית". יו"ר הוועדה מקלב: "ולהשאיר אצלו את המידע, גם מסיבות מסחריות הוגנות, האם עצם הקמת המאגר ושימורו, ללא שימוש בו חוקי? אני כלקוח התכוונתי למסור מידע לביצוע עסקה אחת מידית ולא מעוניין שתאגור עלי מידע. אני לא סומך עליך. אני חושש שמישהו יפרוץ לך למחשב שלך. שמירת המידע הזה משמעותו שה'ארנק' של כל אחד ואחד חשוף פרוץ לכל".

עו"ד יהונתן קלינגר, עמותת אשנב: "בישראל, בניגוד לארצות אחרות, משתמשים במספר הזהות שלנו כמפתח לביצוע עסקה. אין סיבה שמועדון לקוחות בסופר ידע את מספר הזיהוי שלי. דליפות של מאגרים לא יאפשרו שימוש בלי מספר הזהות. אם יודעים רק איזה ממרח אני אוהב, זה פחות נורא, אבל אם אפשר להצליב מידע, האפשרויות גדלות. יש חברות בשוק שמתמחות בטיוב נתונים. לכן הצענו לאסור לשמור מספרי זהות".

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק והטוויטר של הכנסת
 
   הקודם   |   הבא    
 
 
סדר-היום של דיוני הוועדה
שידורי הוועדה
פרוטוקולים של דיוני הוועדה
דבר יושב-ראש הוועדה
חומרי רקע לישיבות הוועדה
חדשות הוועדה
מסקנות הוועדה
ועדות משנה וועדות משותפות
הרכב הוועדה – היסטוריה
דוחות הוועדה
נוהל רישום לישיבות הוועדה
קוד לבוש והסדרי חניה
הרכב הוועדה
תחומי עיסוקה של הוועדה
צוות הוועדה ויצירת קשר
 
ועדת המדע והטכנולוגיה
חדר הוועדה, באגף הוועדות (קדמה), קומה 1, חדר 1740
 
 
 
2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור