​

ועדת המדע והטכנולוגיה דנה בפעילות משרד המדען הראשי ובהליכי הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. יו"ר הוועדה מקלב: "אנחנו שותפים לאתגרים המתהווים מפעילות תעשיות ההיי-טק והסייבר" 

המדען הראשי חסון ציין כי המטרות של הרשות הן, בין היתר, לתת מענה טוב יותר, יעיל יותר וגמיש יותר לתעשיית החדשנות ולמשק כולו, לעזור לישראל להישאר "על פסגת החדשנות" ו"למשוך כלפי מעלה" את שאר חלקי המשק והאוכלוסייה. יו"ר הוועדה מקלב הדגיש את החשיבות בהתרת חסמים, כגון רגולציית יתר: "בעניין הזה יש לנו מה ללמוד ממדינות אחרות"

במהלך דיון שערכה ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא פעילותו של המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ובהליכי הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב ציין שהוועדה מעודדת מדענים צעירים ותומכת ביזמים. "אנחנו שותפים לאתגרים המתהווים מפעילות תעשיות ההיי-טק והסייבר", הוא אמר.

מקלב פנה למדען הראשי אבי חסון ואמר כי הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שתהיה מופקדת על הגדרת המדיניות וביצוע התמיכה הממשלתית בחדשנות הטכנולוגית של ישראל, "תיתן לכם הרבה יותר אפשרויות, לא רק מבחינת תמיכה, אלא גם מהבחינה הזאת שהיא תיתן לכם הרבה יותר יכולות סטטוטוריות".

חסון ציין כי המטרות של הרשות הן, בין היתר, לתת מענה טוב יותר, יעיל יותר וגמיש יותר לתעשיית החדשנות ולמשק כולו, ולעזור לישראל להישאר על פסגת החדשנות". כמו כן, אמר חסון לוועדה, כי הרבה מדינות, כדוגמת קנדה, רוצות לעבור מכלכלה מוטת משאבי טבע לכלכלה מוטת חדשנות ("moving from resources to resourcefulness"). "כל מדינה היום בעולם מבינה עד כמה השקעה כזאת מגבירה את השגשוג הכלכלי, ולנו הולך ונעשה קשה יותר לשמור על המובילות שלנו".

חסון הוסיף ואמר, מטרה נוספת היא "למשוך כלפי מעלה" את שאר חלקי המשק והאוכלוסייה. "ההיי-טק הישראלי", הדגיש חסון, "תורם תרומה מרכזית לכלכלה, אבל הוא מערב בתוכו היום חלק קטן יחסית מהמועסקים במשק, ויש לנו רצון לחלחל את הערכים הטובים של ההיי-טק – הפריון הגבוה, השכר הגבוה, המחקר והפיתוח, שיתופי הפעולה הבין-לאומיים – לחלקים גדולים יותר במשק, וזה כולל תעשיות מסורתיות כגון מזון ומתכת ופלסטיקה. זה כולל גם את סקטור השירותים - ענף הבנייה, וענפים אחרים שחדשנות טכנולוגית הייתה יכולה לסייע להם, וזה כולל גם את הממשלה. אנחנו מעורבים בצורה פעילה ב'ממשל זמין' ו'ישראל דיגיטלית'. כל אחד מהמיזמים האלה משרת את מטרת העל שלנו, שהיא שגשוג כלכלי באמצעות חדשנות טכנולוגית".

המשימות הללו תבואנה לידי ביטוי ברשות החדשה, חסון אמר, "והמבנה הסטטוטורי החדש ייתן לנו 'ארגז כלים' רחב יותר". בהקשר זה ציין יו"ר הוועדה מקלב את דוח משרד האוצר הקובע כי ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי ההיי-טק פוגעת במעמדה של ישראל כ"מובילת חדשנות גלובלית". בתגובה, חסון אמר "זה מחזיר אותנו למשימה שתיארתי, אסור להיות שאננים ולומר 'הדבר הזה כבר רץ לבד, אז ניתן לו לגדול'. צריך לעזור לו לגדול. צריך לעצור ולראות מה הם האתגרים וההזדמנויות החדשים. אנחנו מתארגנים מחדש, פנימית, כדי לתת מענה לאתגרים החדשים".

יו"ר הוועדה הדגיש את המחסור במדענים ואת החשיבות בהתרת חסמים, כגון רגולציית יתר. "בעניין הזה יש לנו מה ללמוד ממדינות אחרות", אמר מקלב, והוסיף כי ועדת המדע והטכנולוגיה נתנה גיבוי להקמת הרשות כבר ב-2014.

עו"ד בנימין סופר מהטכניון ציין כי הרבה מאוד מדינות הפכו למדינות היי-טק. "הן גילו את מה שאנחנו גילינו לפני 20 או 30 שנה, ולכן אין ספק שהתחרות היא הרבה יותר קשה", הוא אמר. "ברלין, לונדון, המזרח – סין, רואים את זה בהשקעות שהם מבצעים בתחום ההיי-טק. מדובר בסכומים מאוד מאוד משמעותיים". תקציבי המחקר של האוניברסיטאות המובילות בארץ – הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון – ביחד – לא מסתכמים בחצי מתקציב המחקר של אוניברסיטת MIT, סופר ציין. "יש פה משבר מאוד משמעותי בתקציבי מחקר; בוודאי בתקציבי מחקר יישומי".

המדען הראשי התייחס לנושא ואמר שמשרדו מקצה מאות מיליוני שקלים בשנה לטובת קידום קשרי אקדמיה-תעשייה. "בעיניי זו אחת המשימות החשובות ביותר של הממשלה ושל לשכת המדען הראשי בפרט", הוא אמר. "החיבור בין התעשייה והאקדמיה רק ילך ויגבר. הרשות החדשה תכלול חטיבה שתתמקד בהרחבת שיתוף הפעולה הזה. הכוונה היא להעצים אותו".

כרם נבו אכטנברג מפורום חברות הצמיחה הסבירה שהפורום מאגד חברות גדולות המעסיקות עשרות ואף מאות עובדים שהחליטו שאין בכוונתן להימכר והן רוצות להישאר ישראליות. "זהו סקטור שאולי לא קיבל את הפוקוס הנכון לו", היא אמרה. "אנחנו סבורים שהאינטרס של מדינת ישראל הוא שהחברות האלו ימשיכו לצמוח ולהישאר ישראליות, ומדינת ישראל צריכה לעודד זאת, בין השאר בגלל שייצא לה מזה לא מעט מיסוי, תעסוקה והשגה של משימות נוספות".

יו"ר הוועדה מקלב התייחס גם לתעשיית הסייבר, וציין כי לא מדובר רק בנושא ביטחוני, אלא גם בגורם משמעותי מאוד בתחום הכלכלי והאזרחי. "לא מעט חוקים בתחום החדשנות קשורים לסייבר", הוא אמר. המדען הראשי חסון אמר כי הסייבר הוא "תחום כלכלי מעניין ובעל פוטנציאל".

היו"ר מקלב סיכם את הדיון והדגיש את החשיבות הטמונה ביצירת קשר הדוק בין הוועדה לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית.