​בעקבות פנייתם של הפורום לקידום השירות האזרחי-לאומי, הועדה לפניות הציבור, בראשות ח"כ עדי קול, דנה היום, (ג', 28.05.13), בסוגיית ההתנדבות לשירות אזרחי - לאומי והיעדר תקנים לאוכלוסיות הפטורות משירות צבאי.

בפתח הישיבה, יו"ר הועדה, ח"כ עדי קול, אמרה: "מדובר בנושא שמאוד חשוב לי ולמדינת ישראל, ואנו לא שומעים עליו בתקשורת. אנו כן שומעים את הקריאה לשוויון בנטל וקריאה להצטרפות של כל המגזרים לשירות צבאי, לאומי ואזרחי. זאת, בעוד שלא מדברים על קבוצה גדולה של אזרחים שמבקשים לשרת ולא מקבלים מענה. לא הגיוני שנשקיע משאבים בקבוצות סרבניות על מנת שישתתפו בנטל בעוד שיש קבוצה של צעירים מוכשרים שרוצים לתת יותר, והמדינה מתעלמת מהן. זו בעיה ארוכת שנים והפער בין הרוצים לשרת לבין התקנים הוא עצום. זה לא משהו שהמדינה יכולה להרשות לעצמה לומר "לא!". השירות הזה יקר יותר משירות התנדבותי אחר, ועדיין, הוא צורך עליון של המדינה, בהיבט של מוסריות ואחריות חברתית."

 

ח"כ שולי מועלם, הביעה את עמדתה בנוגע לחשיבות העצומה בשירות הלאומי ובשיח השוויון בנטל:  "מדובר בחוזה שבין מדינת ישראל לאזרחים שלה. צריכה לצאת מפה קריאה מהותית שאנחנו חייבים לאפשר את הזכות הזו גם לאנשים שאולי זה עולה יותר למדינה. צריך לשנות את השיח על זה שהשוויון הוא בזכות ולא בנטל. השירות הלאומי-אזרחי שווה לשירות הצבאי".

 

 

בדיון השתתפו שלוש צעירות המשרתות היום בשירות לאומי מטעם עמותת בת-עמי, המבקשות להמשיך לשנה השנייה אך אין עבורן תקנים. הצעירות דיברו על משמעות השירות עבורן. מדובר בצעירות אשר הגיעו ממסגרות של נוער בסיכון, והשירות עבורן הוא בגדר הצלה. אחת הנערות סיפרה כי "לפני השירות הייתי במוסד גמילה. לא סיימתי כלום בחיים. אמרתי – 'אני לא רוצה לחזור לרחוב. אם אני לא אעשה שירות לאומי אני אחזור להשתמש בסמים, להיות ברחוב, לשתות אלכוהול. אני רוצה לעשות שירות כדי שיצא ממני משהו. לחזור הביתה זו לא אופציה בשבילי' - אני לא יודעת מה אני אעשה אם לא אעשה שנה שנייה. אני באמצע תהליך מול עצמי. אם ייקחו ממני את מה שעשיתי עד עכשיו אשאר בלי כלום." צעירה נוספת, נכה המתניידת באמצעות כיסא גלגלים, אשר סיימה שירות לאומי של שנתיים, העידה כי השירות ללא ספק היווה עבורה מקפצה ללימודים ולעבודה.

 

בנוסף, דיברה גם אם לילדה הסובלת מאוטיזם, שתיארה כי כל חייה המשפחה שואפת לשלב אותה בחברה הנורמטיבית באמצעות מסגרות שונות. לאחר שסיימה תיכון, חיפשו ומצאו עבורה מקום לשירות לאומי, אולם התברר כי אין לכך תקן. "יש ילדים במדינת ישראל שלא קיימים בתקן".

 

דפנה ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח ויו"ר הפורום לקידום השירות אזרחי-לאומי, אמרה כי בדברי הנערות יש הוכחה ברורה אותה הם גיבו במחקר, שעבור כל צעיר וצעירה שעושים שירות לאומי יש החזר שבין 250,000 לחצי מיליון שקלים כתוצאה מכושר ההשתכרות שלהם בעתיד. "אלו צעירים שבמקום לקחת כסף מהמדינה, מצליחים להשתקם, לעבוד ולתרום לחברה".

 

בתגובה לדברי המשתתפים, הגיב שר-שלום ג'רבי – מנכ"ל המנהלת לשרות האזרחי -  לאומי. הוא אמר כי הוא מבין את החשיבות העצומה בשירות לבני נוער בסיכון ולמתנדבים בעלי צרכים מיוחדים. הוא תיאר את העלייה בתקנים משנת 2010 כעלייה משמעותית, והודיע כי לשנה הבאה יוספו עוד 100 תקנים. (מספר התקנים הכולל עומד על 15,389 תקנים). עם זאת, הוא אמר כי הוא נאלץ להגביל את מספר התקנים מבחינה תקציבית. "לצערי אני נאלץ פעמים רבות לסרב לבקשות לשירות, כי כל דבר כרוך במשאבים ובתקציב. קיבלתי במנהלת שתי החלטות: הראשונה, מכיוון שהמשאב מוגבל, מתנדבי שירות לאומי יוכלו לשרת שנה אחת , כדי לאפשר ליותר צעירים להתנדב. ההחלטה השנייה היא שיהיו רק תקני בית". בתגובה לתקני הבית, אמרה תמי נחמיאס מעמותת עלם: "לצעירים האלו אין בית. אילו היו הולכים לצבא הם היו חיילים בודדים מובהקים. הצעירים האלו יודרו שוב ושוב. הם מודרים מהצבא, ויודרו מהשירות הלאומי כי לא יעמדו בתקני בית. אם לא יהיו תקני דיור, הצעירים האלו לא ישרתו".  בנושא זה, בדיון, הובהר כי העמותות הן אלו שסופגות את עלויות הדיור בעצמן ואלו לא נכללים בתקציב שמקבלים מהמדינה.

 

רן רידניק, רכז התעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, הציג את הנושא התקציבי: "הממשלה בשנים האחרונות הפגינה אקטיביות בסוגית השירות האזרחי. לא חלו שום קיצוצים או הפחתות וגם הועלו מספר תוספות.  צריך להבין שיש הרבה מאוד דיונים כאלה בצרכים אחרים ובסוף הממשלה צריכה להחליט מהו סדר העדיפות הנכון. העוגה התקציבית  דווקא גדלה ולא הופחתה ויש אופק להמשך. אני חושב שיש לעשות תעדוף של התקנים והקצאה נכונה יותר של משאבים קיימים. אם למשל, משרד החינוך יסית חלק מהתקנים שלו לאוכלוסיות חלשות יותר זה יכול לפתור את הבעיה. עמדתנו המקצועית היא שחלוקה נכונה יותר של התקנים הקיימים היא יוזמה ברוכה של הועדה. אני חושב שהקצאה לאוכלוסייה בסיכון חשובה יותר מהקצאה לאוכלוסיות חלשות."

 

בסיכום הדיון, אמרה יו"ר הועדה, ח"כ עדי קול, כי "מועדה לוועדה אנו שומעים על הקיצוצים הקשים ולכן עוד קריאה להגדיל את "העוגה התקציבית" היא קריאה בעייתית ובכל זאת אנו מקיימים את הדיון.  שירות צבאי ולאומי צריך לחייב את כולם ואני יודעת שהוקצו הרבה משאבים לשילוב חרדים. אני חושבת שחייבת להיות קריאה להגדיל במסגרת התקציב הזה, את מספר התקנים ולהגדיר את הנטל לא רק כנטל צבאי. שנית, נשלח פנייה לכל המשרדים להגדיל את התקנים המוקצים לאוכלוסיות בסיכון. אני מוקירה את עבודת העמותות, אך אני חושבת שזו אחריות המדינה ולא העמותות. אני קוראת למדינה לקחת אחריות על נוער שאותו הפקירה בשלבים מוקדמים יותר". בתום הדיון הודיעה ח"כ עדי קול,  כי תפנה לכל משרדי הממשלה שיש להם תקני שירות לאומי, לתעדף את הכספים כך שיוותרו לטובת תקנים של נוער בסיכון.  כמו כן קראה ליצור תעדוף שונה לשימוש בתקנים הקיימים.