בכנס החורף הבא, באוקטובר 2013, תקיים הוועדה לפניות הציבור דיון מעקב, בו תבקש מכל גורמי הממשלה האמורים להסדיר את הפעילות הלא חקלאית (פל"ח), במטרה ליצור מנגנון תיאום שיסדיר פעילות זו.
הוועדה לפניות הציבור, בראשות ח"כ עדי קול, קיימה היום (ג', 18.6.13) דיון נוקב וכואב העוסק בהסדרת פעילות לא חקלאית במושבים. בדיון נכחו חקלאים שכאבו לא רק את גויעתה האיטית של החקלאות במושבים בישראל אלא גם את חוסר היכולת של בעלי נחלות רבים להתקיים בנחלות בהן הם מתגוררים.
מן הדיון עלה כי בנושא זה מעורבים גורמים רבים, וכי בעקבות זאת קיימים חסמים בירוקרטיים רבים המונעים מחקלאי ישראל לממש את זכותם לפעילות לא חקלאית בנחלה בה הם גרים.
בשנותיה הראשונות של המדינה, נוסדו מושבים שחולקו למשבצות חקלאיות. המשבצות חולקו לנחלות שהיו מיועדות למגורים של משפחה (תלת-דורית) ולפרנסתה מחקלאות. בשנות ה- 80, מסיבות שונות, הידרדרה יכולתם של החקלאים להתפרנס מחקלאות ולכן רבים החלו לנסות לחפש את פרנסתם מעסקים קטנים אותם הקימו בשטח המיועד למגורים.
ביוני 2011 אישר בג"צ תכנית המאפשרת פעילות לא חקלאית במושבים. על פי החלטה זו:
1. שטח הפעילות אינו מורשה לעלות על 500 מ"ר.
2. הפעילות תתקיים בחלקת המגורים ("שטח צהוב" – עד 2.5 דונם מתחילת הנחלה).
3. בעת פתיחת העסק, יש לשנות את ייעוד הקרקע לייעוד המבוקש (לדוגמא- מסחר, שירותים) ולהוון את הקרקע באמצעות תשלום לרשות מקרקעי ישראל של 91% מערכו החדש של הקרקע. ערך הקרקע נקבע על ידי שמאי הפועל מתוך מאגר שמאים של רשות מקרקעי ישראל. ההיוון נחשב כמכירת קרקע, ולכן נוסף על ההיוון על החקלאי לשלם מס רכישה למשרד האוצר.
4. הפעילות יכולה להתקיים על ידי בעל הנחלה או שאר בשרו בלבד ואין הם יכולים להשכיר את העסק לגוף שלישי.
בפועל, מדובר לעיתים בתשלומים העולים על מיליון ₪ עוד לפני הקמת העסק. החקלאים טענו כי לא ברור מדוע יש לשלם מחיר כה גבוה עבור פעילות לא חקלאית אם הממשלה ביקשה לעודד פעילות זו ומדוע אין להשכיר את העסק לגוף שלישי. בפועל התברר בדיון כי קיימים כ- 6000 עסקי פל"ח בעוד שרק 316 הסדירו את מעמדם ואת חובם לרשויות השונות. כך, נוצרו בעלי חובות רבים כלפי הרשות למקרקעי ישראל, ולמרות שבעבר נעשה ניסיון להסדרת החוב, כיום הרשות אינה פועלת דיה להסדרת מעמדם של עסקי הפל"ח ואינה מעוניינת בהסדרת החוב בינה לבין החקלאים, שחובם הולך ותופח.
בדיון עלו השאלות והחסמים הבאים:
1. לא ברור באיזו סמכות רשות מקרקעי ישראל מגדירה מהי פעילות חקלאית ומהי פעילות לא חקלאית.
2. הגבלת הפל"ח למסגרת 2.5 דונם, מגבילה מאד את החקלאי. על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל לבעל הנחלה זכות להקים שלוש יחידות דיור עבור שלושה דורות. בנוסף קיימת רגולציה באשר למרחקים שיש לשמור בין יחידות הדיור לפל"ח. במצב כזה לא ברור היכן ניתן להוסיף בתוך מסגרת 2.5 דונם גם פל"ח ראוי.
3. לא ברור מדוע רשות מקרקעי ישראל אינה מאפשרת להשכיר את פעילות הפל"ח, במיוחד כשמודבר בבעלי נחלות מבוגרים שאינם יכולים לתפעל את פעילות הפל"ח לבדם.
מר יורם מדן, מבעלי "קסם המגע", שבמושב בית לחם הגלילית, הסביר כי הוא יזם קטן שמאפשר מקומות עבודה לכ- 15 עובדים. לטענתו אם יהיה צורך לקבוע שינוי ייעוד למבנה החקלאי שהוסב לספא הוא ייאלץ לסגור ולחפש פרנסה אחרת. מעבר לכך, פשוט אי אפשר ליצור פל"ח משמעותי בתוך 2.5.דונם. הוא ציין כי קיימת תנועה של אנשים שעוזבים את משקיהם ועשירים ממרכז הארץ הקונים את הנחלות. הוא הציע לסיכום, שפל"ח יוכר כענף חקלאי ולא יידרשו עבורו כספים כה רבים ופתרון של חסמים מסובכים.
עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, אמר כי בפועל לא קיימת כל כדאיות למימוש תכנית הממשלה לפל"ח וכי לא הגיוני ליצור מגבלות קנייניות כה מסובכות לבעלי נחלות ותיקים.
בדיון התברר גם כי במחוזות מסוימים קיימת העדפה של פל"ח לקיט לעומת פל"ח רגיל, כך שלדוגמא, במושב אביבים בצפון, מי שיוצר פל"ח שאינו לקיט ישלם היוון של 91% מהערך החדש של הקרקע לעומת אלו שמנהלים פל"ח לקיט שמשלמים הרבה פחות.
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל מר איל בצר, טען בדיון כי ההפרדה בין חקלאות לפל"ח היא מלאכותית, ולא ברורים הקריטריונים להפרדה זו. עוד אמר כי "מדיניות ממשלת ישראל נעצרה בפקידות". מר בצר הציע בנוסף כי השטח לפל"ח יוגדל אל מעבר לקו 2.5 דונם וכי יהיה "צמוד דופן (כלומר, מעבר לקו 2.5 דונם אך צמוד לו). הוא סיפר על מקרה אבסורדי של בעל נחלה שגילה "סליק" ישן של נשק בנחלה, ומנהל עסק המספר את סיפורי העמק. ה"סליק" נחשב כעת לפל"ח ועליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל 500,000 ₪!.
בסיכום ביניים של הדיון אמרה ח"כ עדי קול, יו"ר הוועדה, כי ברור לה שקיימות בעיות רבות: מיקום הפל"ח, תכנונו, הגדרתו, עלות ההיוון, ואיסור ההשכרה לגוף שלישי כמו גם העדר יכולת להסדיר חובות עבר.
ח"כ ישראל אייכלר אמר כי היה רוצה שחקלאי הפריפריה יוכלו להתפרנס ולא ברור לו מדוע לא ניתן להשכיר פעילות פל"ח לגוף שלישי. הוא הוסיף כי "ההיוון והשמאות קשים ונוראיים".
מר משה אהרוני, סגן מנהל המחלקה החקלאית ברשות מקרקעי ישראל, ניסה לענות על חלק מהשאלות. בין השאר הסביר כי בית המשפט אסר את ההשכרה לגוף שלישי כנראה מתוך חשש לניצול שלילי של פל"ח ועל מנת למנוע עלייה בשיעור הפל"ח. הוא התקשה להצדיק את שיעור ההיוון הגבוה של הקרקע וננזף על ידי ח"כ עדי קול יו"ר הוועדה שאמרה כי תשובותיו אינן טובות ואינן מספקות. בדיון התברר גם כי לא קיים ברשות מקרקעי ישראל תיעוד מסודר של הבקשות לפל"ח. ח"כ קול אמרה כי קיימת החלטה של הממשלה שרוצה לעזור לחקלאים אך בפועל היא אינה מתבצעת כמו שצריך. כמו כן ביקרה את יכולתה של רשות מקרקעי ישראל לקבוע באופן מקצועי מהי פעילות חקלאית. ח"כ זבולון כלפה אמר כי "מעל כל תושב במושב קיימים המון רגולטורים". הוא הציע לכנס את כל הגורמים שיכולים להסדיר את פעילות הפל"ח ולהגדיר לוחות זמנים "כי בינתיים אנשים 'נטחנים'". הוא המליץ לרשות מקרקעי ישראל לעצור בינתיים את האכיפה והקנסות.
בסיכום הדיון, אמרה ח"כ עדי קול, יו"ר הוועדה, כי מדובר בנושא חשוב ומורכב וכי הוא כולל בעיות תכנוניות וכספיות הדורשות בעיקר חשיבה. "מכיוון שהמדינה עודדה את הפל"ח יש להגדיר פעילות זו על ידי אנשי מקצוע ולהסדיר את הנושא כדי שלא יהיה פיראטי", אמרה ח"כ קול. היא דרשה כי יישלח לרשות מקרקעי ישראל מכתב הדורש הסדרה כוללת של פעילות פל"ח באמצעות כל הנוגעים בדבר, ונזפה ברשות על כך שהם מונעים מחייבים להסדיר את חובם. "אתם גורמים לאנשים לפעול באופן לא חוקי" אמרה ח"כ קול. ח"כ עדי קול אמרה כי בכוונתה לקיים דיון נוסף בחודש אוקטובר, ודרשה כי כל הגורמים הנוגעים בדבר יהיו נוכחים, ובכללם נציגי משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה.
