​יו"ר הועדה לבעיית העובדים הזרים, ח"כ מיכל רוזין

 

 

שתי נשים תיארו את מצבן בפני הועדה. שתיהן הכירו את בעליהן הישראליים במקום מוצאן, הגיעו ארצה, נישאו, ילדו ילדים. אולם, לאחר זמן קצר הבעלים החלו להתנהג כלפיהן באלימות, והנשים אשר הלכו למקלט, נותרו למעשה חסרות מעמד וללא זכויות. הן יכולות לעזוב את הארץ, אולם הילד יישאר בארץ עם האב המכה. הן לא רשאיות לעבוד ולא מקבלות שום זכויות סוציאליות.

 

יו"ר הועדה לבעיית העובדים הזרים ח"כ מיכל רוזין, הגיבה על המקרים: "יש בעיה חמורה של חסרי מעמד במדינת ישראל. חלקם הגיעו ללא היתר, חלק נישאו לאזרחים התגרשו ונותרו ללא היתר. כאשר מדברים על נשים שהן נפגעות אלימות, עוצמת הקושי מתגברת. מדובר פה בקבוצה לא גדולה של נשים, אבל יש בעיה- אין חבילה ברורה של שירותי רווחה ובריאות לחסרי מעמד. נשים שנישאות לישראלים ולאחר תקופה מתגלות בעיות וקשיים, יש להם ילדים, הופכות לחסרות מעמד. מחד, האישה לא יכולה לעזוב ולקום, ומאידך, היא לא יכולה לנתק את הילד מאביו. צריך למצוא לה פתרון להמשיך לחיות פה."

 

ח"כ עדי קול הוסיפה ואמרה "לא הגיוני שגברים ישראלים מתחתנים עם נשים שמגיעות לפה והמדינה מתנערת מאחריות. יש לנו אחריות גם על תינוק ישראלי שנולד במדינה הזו."

 

מנהלת עמותת מסל"ן (מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות), גב' ליזה ניקולאיצ'וק, אמרה כי "אנו מקבלים מידי שבוע פניות של נשים רבות  נפגעות חסרות מעמד". בנוגע לאחת הנשים המוכות, אמרה ניקולאיצ'וק "שנה וחצי אנו מסתירות את האישה הזו, ומעבירות אותה ממקום למקום. בעלה זרק אותה לרחוב כשהיא בהריון. אני קיבלתי טלפון מסורוקה שיש אישה חסרת מעמד והם משאירים את התינוק אצלם ושולחים אותה לרחוב. הנוהל נותן כוח לגבר האלים, כי ברגע שהוא מדווח על הפסקת החיים המשותפים, האישה מגורשת."

 

מנהלת תחום אשרות וזרים במשרד הפנים, גב' מזל כהן, אמרה כי "רשות האוכלוסין מודעת לתופעה. ב-2007 נכתב נוהל שמסדיר את מעמדן. הנוהל עודכן ב-2009. הנוהל, קובע קריטריונים להעלאת מקרים לוועדה לעניינים הומניטריים. הנוהל המדורג לקבלת מעמד קובע שאדם המתחתן עם אזרח ישראל, מקבל אשרה ורישיון עבודה בישראל לחצי שנה. במידה ובני הזוג מוכיחים קשר, הם מקבלים רישיון תושב ארעי בישראל. הרישיון, למעשה נותן לאדם את כל הזכויות הבסיסיות. בתום ארבע וחצי שנים, הזר יכול לקבל תושבות קבע או אזרחות ישראלית. במידה והנוהל מופסק בשלב הראשוני, או לא מתחיל, לא ניתן להעביר את המקרה לוועדה ההומניטרית שבודקת את המקרים החריגים כמו המקרים ששמענו." כהן הוסיפה ואמרה "מדיניות המשרד היא שילד לא מעניק מעמד להורים". יש לציין, אמרה כהן, כי הגבר יכול בצורה זו להתנער מאחריות ולהפסיק את התהליך בכל עת, וכך האישה נותרת חסרת מעמד.

 

ח"כ משה מזרחי התבטא בחריפות ואמר "זו סחטנות בסמכות החוק. מדינת ישראל נותנת כוח בידיים של גברים להחזיק נשים. מביאים נשים שנישאו איתם, רושמים הערת אזהרה, וכשירצו להפטר ממנה, יעשו זאת בקלות. ומשרד הפנים נותן לזה יד. זה לא נורמאלי! בנוגע לועדה ההומניטרית, שאל מזרחי:  "האם זה לוקח שנה וחצי כמו שאנחנו שומעים? אם כן, אנחנו שותפים למעשה מחפיר. אישה מוכה, שוהה במקלט, יש לה פה ילדים ומוציאים לה צו גירוש, במקום לקיים את הועדה ולהחליט לגבי גורלה ההומניטרי. צריך לקצר את המסלול הדרקוני הזה."

 

מנהלת מקלט מעמותת יחדיו, הגב' אלמוג חולות, אמרה: "כשמדובר בנשים, ממדינות עולם שלישי או ממדינות במצוקה כלכלית, שנישאו לישראלים, הגברים רכשו לעצמם שיפחה. נהלי המדינה משתפים פעולה עם הגברים האלימים. במדינה דמוקרטית ומודרנית אנו לא יכולים להסכים עם זה. כ – 8% מהנשים המוכות, שייכות למקרים האלו. ישנם עשרות מקרים כל שנה. רובן המוחץ לא יכולות לעלות לועדה ההומניטרית, כי הן לא עומדות בנוהל. חלקן ניסו לברוח מהגברים ולא החלו בהליך. הגברים אומרים שהן רק רוצות מעמד והנשים האלו לא יכולות לגשת לוועדה."

 

המפקחת הארצית על אלימות במשפחה במשרד הרווחה, גב' מיכל חנוך אחדות, הגיבה לדברים והסבירה את הבעייתיות בכך שלנשים אלו אין שום סל קליטה לאחר יציאתן מהמקלט. המדינה מספקת להן הגנה ראשונית במקלט אך לאחר מכן הן חסרות כל.