​הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ ד"ר עדי קול התכנסה היום לדיון בעקבות פנייה של אימהות שהצביעו על אפליה בקבלה לעבודה ועל שאלות אסורות מצד מעסיקים במהלך ראיונות עבודה.

 

יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול אמרה: "רוב גופי המעסיקים בחרו שלא להגיע. אני משוכנעת שאם היינו עושים דיון על אפליית מילואימניקים כולם היי מתייצבים כאן. זאת תעודת עניות לחברה שלנו שאמהות מתקשות להשתלב בשוק התעסוקה".

 

שלמה וקס מנכ"ל איגוד תעשיות אלקטרוניקה ביקש למחות על ההשוואה למילואימניקים ואמר: "המילואימניקים תורמים למדינה פי אלף מאחרים". בתגובה לדברים אמרה ח"כ קול:"זה חמור מאוד שאתה טוען שהמילואימניקים תורמים לחברה יותר מכל ציבור הנשים והאמהות".

 

מאיה טרכטנברג מדר, בת 25 ואמא לילד שפנתה לוועדה בנושא אמרה היום בדיון: "חשוב לי לזעוק את זעקתן של הרבה נשים שנשארו מחוסרות עבודה בגלל סיבה נוראית. אני בת 25 וסיימתי את התואר הראשון שלי בספטמבר, לפני ארבעה חודשים התחלתי לחפש עבודה ושיפצתי את הקורות חיים והוספתי שאני נשואה עם ילד.  במשך חודש לא חזרו אלי פעם אחת. לאחר חודש הציעו לי להוריד את העובדה שאני נשואה עם ילד, ובאמת שבוע לאחר מיכן התחילו להגיע הרבה פניות.

התחלתי להגיע לראיונות עבודה ואני אדם שמאמין בכנות ושקיפות ולכן העליתי זאת בראיונות. במקרה האחרון הגעתי לראיון בחברה שכאשר המשרה שהתפרסמה היה כתוב בפירוש שלא צריך ניסיון קודם. הריאיון התחיל כרגיל ולאחר כמה דקות שאלו אותי מה עשיתי בחודשים האחרונים וכשאמרתי שהייתי בחופשת לידה המראיינת הייתה מאוד מופתעת, לא חשבתי שצריך להסתיר את זה כמו עבר פלילי. מהרגע הזה היא הסתכלה עלי במבט מאוד מזלזל, והתחילה לשאול מה אי עושה שם ואיך אני יכולה להסתדר עם הילד. היא אמרה "את מבינה שאם תעבדי כאן לא תראי את הילד שלך". היא המשיכה את הראיון רק לפרוטוקול. זו סיטואציה משפילה במהותה. גם כשאת רק נשואה ישר שואלים אותך אם את מתכננת להיכנס לראיון. לצאת לראיון עבודה היום זה כמו לצאת למלחמה, אני צריכה לצאת עם הקלטות. מוסד המשפחה הפך להיות מן רקע פלילי שצריך להסתיר אותו. הנושא מנחיל בתוכו תופעה תרבותית חמורה. מוסד המשפחה הופך להיות נטל על החברה הישראלית. גם מאבות מצפים לעבוד עד עשר בלילה וזה נראה מובן מאליו מהצד של המעסיקים שאבות לא יראו את הילדים שלהם."

 

חגית יערי, משדולת הנשים בישראל אמרה: "ב2013 47% מהפניות שהגיעו אלינו היו של אמהות שהופלו לרעה בקבלה לעבודה. היום 25 אחוז מהנשים שעבדו לפני ההיריון לא עובדות לאחריו. מדובר באוכלוסייה מאוד גדולה שלא מצליחות למצוא עבודה. השאלות ששואלים הן לא חוקיות, אנחנו ממליצים לנשים להגיע לראיון עבודה עם מכשיר הקלטה. החסם הוא רק בפני אמהות. כשגבר בא וכתוב בקו"ח נשוי פלוס 2 הוא נתפס כגבר יציב שצריך לפרנס ולכן כדאי לקחת אותו."

 

מאירה בסוק מנעמ"ת: "החוקים קיימים אבל אין שום אכיפה, ולכן המעסיקים לא מפחדים. יש אפליה על קבלה ראשונית ואפליה שנייה שאחרי חופשת הלידה המעביד מנסה שלא להחזיר. יש חוק ויש פסיקה אבל בפועל לא נאכף."

 

ח"כ חנין זועבי (בל"ד): "יש אכיפה פסיבית, והיא חלה על מי שמודע לזכויות שלו ובא ומגיש תלונה. אנחנו צריכות לצאת ממעגל האכיפה הפסיבית לכיוון אכיפה אקטיבית. צריך לחשוב איך אנחנו יוזמות פשיטות על מקומות העבודה ובודקות מה קורה שם. אנחנו לא צריכות לחכות לנשים שיגיעו אלינו. נשים פוחדות לאבד את מקום הפרנסה שלהן ולכן הן לא מתלוננות. גם האכיפה האקטיבית היא קשה כלפי אלה שמלכתחילה לא מועסקות. חשבתי שאפשר להעסיק פקיד בתוך שירות התעסוקה שאליו אפשר להגיש תלונה כאשר באים לחפש עבודה. יהיה אפשר להתלונן באותו מקום על מקום בו קיימת אפליה. לסמוך על זה שהנשים יבואו להתלונן זה להסיר את האחריות ולהעביר אותה לאישה."

 

בסיום הדיון אמרה יו"ר הוועדה קול: "על המעסיקים להפיץ מזכר המדגיש את איסור האפליה. בנוסף, על משרד הכלכלה לבדוק את העלות למשק של אי העסקת אמהות ובמקביל את מצב האכיפה נגד מעסיקים העוברים על החוק".

 

ח"כ קול ביקשה מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לצאת בקמפיין להעסקת אמהות.