כניסה
ז' בתשרי תש"פ
6 באוקטובר 2019
הכנסת ה-22, מושב ראשון, פגרת הקיץ
the knesset

חדשות הוועדה
לרשימת ההודעות

הדפסה


בעקבות דיון מכמיר לב בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, ילד בן שנתיים, ללא זהות, יזכה מחר למעמד של תושב ארעי ולכל זכויות התושב


7 במאי 2013, כ"ז באייר תשע"ג
​נציג משרד הפנים, מר עמוס ארבל: ” מדובר בתקלה מצערת מאד ואנו מצטערים על כך”


הוועדה לפניות הציבור, בראשות ח”כ עדי קול, דנה היום בסיפור מכמיר לב. סיכום הדיון הוא תחילתו של סוף טוב לסיפור.

לוועדה פנתה הגב` תקווה חדד, שמזה זמן מה מטפלת ודואגת לאם ובנה, חסרי זהות. האם, הגב` דארין ג`ברין, הגיעה לארץ מלבנון, על פי מה שסופר לה, בגיל שנתיים, ומאז לא הסדירה את מעמדה בארץ. היא התחתנה עם בעלה לשעבר של הגב` תקווה חדד, שהיה ערבי תושב אום אל-פאחם. לפני כשנתיים, נולד לזוג ילד, בבית החולים הצרפתי בנצרת, אולם לילד לא ניתנה אזרחות, חרף העובדה שנולד לאב בעל תעודת זהות ישראלית ובבית חולים במדינת ישראל. לילד ניתנה תעודת לידה אולם לא נרשם בה כל מספר ת.ז. לאחרונה, נפטר האב, ואמו והוא נותרו חסרי זהות במדינת ישראל, נטולי כל זכויות לטיפול רפואי או קצבאות של ביטוח לאומי. נפשה של הגב` תקווה חדד, טובת הלב, נקשרה בנפש הילד (שהינו למעשה בנו של בעלה לשעבר) ובנפש האם ועד כה היא מנסה לדאוג למחסורם ולהסדרת מעמדם. בדיון שהתקיים היום התברר כי עדיין הילד ואמו הינם נטולי מעמד וזכויות כלשהם.

בפתח הדיון אמרה ח”כ עדי קול כי ”לא ייתכן מצב שילד שנולד במדינת ישראל, ייצא מבית חולים ללא רישום וללא מעמד”.

מר עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד במשרד הפנים, אמר כי ”מדובר בילד שסביר להניח שהוא אזרח ישראלי. עם זאת, חובה על האזרח להשתתף בתהליך קביעת מעמדו. העובדה שהאם הינה חסרת מעמד כבר 28 שנים אינה תקינה. במקרים שהאם זרה והאב ישראלי הילד אינו מקבל מעמד בבית החולים והחומר מועבר לבדיקה ברשות האוכלוסין. במקרה רגיל האב אמור לחתום על הצהרה של הכרה באבהותו והילד יכול לקבל אזרחות. במקרה הזה, לצערנו האב נפטר, אך ברור לנו שהעובדה שלילד אין מעמד היא תקלה שלנו. לזוג הייתה בעיה נוספת. האב המנוח, פנה להסדיר את מעמד אשתו אך נאמר לו שזה חייב לעבור דרך הוועדה ההומניטרית של רשות האוכלוסין, דבר שלא קרה עד כה. האב גם פנה להסדיר את מעמד הילד אך נאמר לו שמכיוון שזוגיותו לא הוכרה אי אפשר לרשום את הילד. בשנת 2012 האב הציג רטרואקטיבית תעודת נישואין של בית הדין השרעי אך לא הוצגה כל תעודת המרת דת של האישה”.

נציגות האגודה לזכויות האזרח, עלווה קולן וטלי אלמי, טענו כי הן טיפלו בתיק וכי ניתנו מספיק ראיות לזוגיות. הן הדגישו כי בג”ץ פסק בשנת 2011 כי בדיקת רקמות להוכחת אבהות הינו מוצא אחרון וכי ניתן היה להסתפק בהצהרת האב. הן הלינו על כך שמשרד הפנים אינו מפנים את פסיקת בית המשפט העליון אל תוך נהליו ומסתמך על נוהל משנת 2005.

ח”כ עדי קול ביקשה לדעת מדוע הילד אינו יכול לקבל מיד מעמד של תושב ארעי והפסיקה זמנית את הדיון כדי שמר ארבל, נציג משרד הפנים, יוכל לקבל אישור טלפוני לכך ממר אמנון בן עמי מנהל רשות האוכלוסין במשרד הפנים. בתום ההפסקה חזר מר ארבל והודיע כי מחר יקבל הילד מעמד של תושב ארעי וביום ראשון יידון מעמדו הקבוע בוועדה ההומניטרית. מעמד תושב הארעי יאפשר לילד לקבל טיפול רפואי ואת כל הזכויות המגיעות לו מהמדינה, כולל מביטוח לאומי. בתום הדיון חזר מר ארבל והתנצל על המצב. ”מדובר בתקלה מצערת מאד ואנו מצטערים על כך” אמר ארבל.
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק והטוויטר של הכנסת
 
   הקודם   |   הבא    
 
 
פרוטוקולים של דיוני הוועדה
שידורי הוועדה
סדר-היום של דיוני הוועדה
דוחות הוועדה
חומרי רקע לישיבות הוועדה
חדשות הוועדה
הרכב הוועדה – היסטוריה
נוהל רישום לישיבות הוועדה
קוד לבוש, נגישות ודרכי הגעה
הרכב הוועדה
תחומי עיסוקה של הוועדה
צוות הוועדה ויצירת קשר
 
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
חדר הוועדה, באגף הוועדות (קדמה), קומה 3, חדר 3710
 
 
 
2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור