הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ ישראל אייכלר סיירה המרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר.
בהמשך לישיבה שהתקיימה בכנסת ב-23 בדצמבר 2015, שבה התברר שמשרד הבריאות לא מעורב מבחינה רפואית ולא מפקח מבחינה מקצועית על השירות הרפואי שניתן בשב"ס, הובטח שהוועדה תקיים סיור במר"ש- המרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר.
במהלך הסיור בחנו חברי הוועדה מקרוב את השירות הרפואי בשירות בתי הסוהר, התרשמו מהטיפול שמקבלים האסירים ופגשו את כל גורמי המקצוע בשטח.
חברי הוועדה קיבלו סקירה מקיפה מנציבת השב"ס, רב גונדר עופרה קלינגר שאמרה: חשוב להגדיש לגבי המערך הרפואי שלנו, לשב"ס אין שום השפעה או התרעה מי עומד לבוא בשעריו. אנחנו קולטים אסירים בכל גיל, מצב רפואי או מצב נפשי. המידע המוקדם שיש לנו הוא מינימלי. אנחנו מקבלים את המידע ממשטרת ישראל שלא יודעת הרבה.
בכל מתקן כליאה שלנו פועלת מרפאה, יש לנו חובשים, אחראי מרפאה ואנחנו מפעילים מערך מסודר של רפואת שיניים. חלק ניכר מהאסירים סובלים מתחלואה כפולה, הם נמצאים בהזנחה רפואית משמעותית ביותר.
מערך הכליאה מציב בפני החברה הישראלית מראה ומראה מגדילה על החולשות. רמת ההזנחה של אלה שנמצאים בכליאה צריכה לאותת משהו לקובעי המדיניות. מדובר על פלח מאוד ספציפי בחברה הישראלית.
מתקני הכליאה רובם ישנים שלא נבנו למטרות כליאה. הם ישנים וצפופים ומייצרים סיכון למחלות מדבקות.
ההנחיות של משרד הבריאות שחלות על הרופאה הציבורית חלות גם עלינו.סל הבריאות על כל הכלואים שלנו, כולל אלה שלא תושבי ישראל, כשמדובר על למעלה מ 50%. אפשר להגיד שסל הבריאות שלנו הוא מעבר לסל הבריאות הכללי. בעצם אנחנו קופת חולים של כל האסירים ואנחנו לא מוכרים ככאלה. התקציב שלנו לבריאות לא עונה על הצרכים. אנחנו קונים תרופות באותו מחיר כמו שאזרח פרטי הולך לקופה וקונה תרופות.
חלק גדול מהכלואים משתמשים בסמים, מרביתם מעשנים כבדים. אנחנו נדרשים להתמודד עם סירוב לקבל טיפול רפואי מה שמוביל להחמרת מצב ועשוי להוביל אף למוות. האנשים הם באחריותנו בין אם הם הסכימו לקבל טיפול ובין אם לא. מי שמסרב לקבל טיפול לא משחרר אותנו מהאחריות למצבו. חלק מההוויה הרגילה של מתקני הכליאה היא אלימות של האסירים כלפי עצמם. יש גם סחר בתרופות.
היו מספר ועדות שעסקו בנושא והמליצו נמלצות. המלצות הן לא הבעיה הבעיה היא תקציבית. יש מחסור ברופאים במדינה ויש תחרות על הרופאים, שלא יבחרו במקום עבודה כל כך קשה, בלי תמריצים משמעותיים ואת זה שב"ס לא יכול לעשות בעצמו.
לגבי בריאות הנפש, האחריות הפורמלית היא על משרד הבריאות אבל בפועל האחריות היא עלינו. הקמנו מערך מקביל של בריאות הנפש בתוך בתי הסוהר כשהתקציב בא מהתקציב שלנו על חשבון דברים אחרים.
אנחנו עושים כבר שנים מאמצים גדולים במערך הרפואה ולוקחים אותו מאוד ברצינות. אני חושבת שהוא מתפתח יפה ויש בו שיפורים. החומות של בתי הסוהר לא אמורות לייצר שירותים פחות טובים ממה שיש בקהילה.
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: מישהו אמר לי שהמבנים שמשמים את שב"ס היו בעבר אורוות סוסים של השלטון הטורקי. זה דבר שצריך לתקן.
לפי התלונות שאני מקבל מאסירים ומהדברים שלכם, נראה שאתם לא צריכים שהעניין הרפואי יהיה בתוך התקציב שלכם אלא לקבל תקצוב נפרד כמו קופת חולים.
לגבי רפואת הנפש, אסיר באופן טבעי איננו מאוזן נפשית ולכן מערת רפואת הנפש צריך להיות לא פחות חשוב ממערך רפואת הגוף ואם אין מספיק תקנים מי שסובל מיזה אלה האסירים.
משרד הבריאות לא יכול להגיד שהוא לא אחראי על בית חולים ענק של 18000 אנשים כמו שיש בשב"ס.
חוסר התקנים זה דבר חמור שאנחנו חברי הכנסת אשמים בו. אנחנו צריכים לדאוג ששב"ס לא יגיד שאין לו תקציב כי זה בעצם אומר שאנשים ימותו בכלא. לא יכול להיות שלא תוכלו לרכוש תרופות באופן מסובסד.
אנחנו נדרוש שנציגי משרד הבריאות יהיו יותר מעורבים ויהיה נציג שלהם בכל ועדות החקירה.
קצין רפואה ראשי ד"ר ליאב גולדשטיין: עדיין רמת הרפואה פה היא רמה ששמה לה למטרה להיות דומה לרמת הקהילה. כל אסיר שמגיע לכאן עובר בדיקה תוך 48 שעות וננקטות פעולות לפי רמת האבחון הנדרשת. צריך לזכור שקצב התחלופה הוא גבוה מאוד כך שפעולות הרפואה צריכות להיות מהירות מאוד. אני יכול להבטיח שכל אסיר מקבל את מה שהוא צריך לקבל. אם מצבו של אסיר הוא כזה שצריך להוציא אותו החוצה אז אנחנו מוציאים אותו החוצה. אתם שומעים למשל על שובתי רעב שנמצאים בבתי חולים תקופה ממשוכת ואנחנו בסוף אלה שמשלמים את החשבון.
ככלל לא חסר ציוד רפואי ותרופות בשב"ס. ועדת סל הבריאות מכניסה כל שנה תרופות חדשות שבגינן הקופות משופות. השב"ס לא מקבל את השיפוי הזה ונאלץ להתמודד באופן עצמאי בגין כל החלטה כזו. אנחנו נותנים לאסירים מעבר לסל.
ח"כ זוהיר בהלול: יש כאן כמה הפרות שלא ניתן להסכים איתם. אחת היא זכויות החולה שלא תמיד מקבל את הטיפול הנדרש בזמן הנדרש. אסיר נמצא באחריותה של המדינה כך שצריך לצפות לא רק לאותם תנאים אלא אף לתנאים טובים יותר. הואיל ואין תנאים מספיק טובים אנחנו בכנסת צריכים לדבר על התמריצים לרופאים. נקודה נוספת היא עלות התרופות שזו שערוריה ששב"ס לא נהנה מסבסוד לתרופות.
ח"כ שרן השכל: אני מכירה סיפור של אסירה שכשהשתחררה היא ביקשה להישאר בכלא בגלל התנאים ומשהיא סירה היא ביצעה עבירה כדי לחזור לכלא. נושא התקציב הוא משהו שאנחנו חייבים לגעת בו בתקציב שמגיע עכשיו. נראה לי שצריכים להגיע יותר משאבים מכיוון משרד הבריאות ויותר השקעה וכוונה לעזור. אולי צריך לחוקק חוק שיחיל את הכללים שחלים על מערכת הביטחון וקופות החולים גם על השב"ס.
