ח"כ עדי קול, יו"ר הוועדה: "מדובר בכישלון חמור יותר מכישלון של כל מבצע צבאי. אוכלוסיית החיילים שמגיעים לכלא היא אוכלוסייה קשת יום, ללא תמיכה הורית, חובות כבדים ומצוקה נפשית וכלכלית. אנחנו מבקשים מהצעירים לשאת בנטל מאוד כבד ולא נותנים להם את המענה הדרוש מבחינה כלכלית."
הועדה לפניות ציבור, דנה השבוע (יום ג', 09.07.13), בפניות ציבור בנושא תנאי כליאתם של חיילים בבתי הכלא הצבאיים. את הדיון פתחה יו"ר הועדה, ח"כ עדי קול, במכתב שהגיעה לוועדה מחייל בודד, אשר הגיע ממציאות סוציו-אקונומית קשה ולא מצא פתרונות למצוקותיו בצבא עד שנאלץ לערוק מהצבא על מנת לעבוד. בהמשך, החייל תיאר את תנאי הכליאה הקשים בו שהה והתנהגות אלימה ובלתי הולמת בכלא הצבאי. ח"כ קול אמרה כי זוהי לא פנייה יחידה, אלא אחת מרבות, והוסיפה: "קיבלנו פניות מחיילים בשני נושאים עיקריים. הראשון הוא תנאי הכליאה, והשני, הוא העובדה שרוב החיילים בכלא הגיעו ממצבים סוציו-אקונומים קשים. אוכלוסיית החיילים שמגיעים לכלא היא אוכלוסייה קשת יום, ללא תמיכה הורית, חובות כבדים ומצוקה נפשית וכלכלית. עמותת 'בית חם לכל חייל' מצאה ש90% מהחיילים בכלא הם עניים והגיעו לכלא כיוון שהגיעו למצבים בלתי אפשריים. לא קיבלנו נתון מדויק מהצבא כמה מהחיילים בכלא הם ממצב סוציו-אקונומי קשה. התחושה היא קשה. אנחנו מבקשים מהצעירים לשאת בנטל מאוד כבד ואנחנו לא נותנים להם את המענה הדרוש מבחינה כלכלית. אחוז גבוה מהכלואים הם יוצאי אתיופיה. הבעיה כנראה במערכת. אנחנו מדברים על גיוס חרדים, והצבא צריך להיות מוכן לתת מענה לאוכלוסייה הענייה ביותר. שכר החיילים לא הועלה בשנים האחרונות והפערים הולכים וגדלים. חשוב לי מאוד שנדבר על הבעיה הזו כאן. חשוב שהועדה תהיה מסוגלת להשמיע גם את קולם של החיילים".
בדיון התברר כי ישנם כ- 14,000 כלואים מידי שנה ובסה"כ 960 מקומות כליאה. תא"ל מאיר אוחנה, קצין משטרה צבאית ראשי, ציין כי בשנת 2012, השתחררו מן הכלא 1200 חיילים וקיבלו פטור משירות בצה"ל בגין אי-התאמה. למרות מספר הכלואים הגבוה והתלונות הקשות המגיעות מן הכלואים, ציינה אל"מ שרון ניר, מנציבות קבילות חיילים, כי בסך הכל קיבלה כ- 70 קבילות של כלואים.
שפרה שחר, מנכ"לית עמותת "בית חם לכל חייל" אמרה: "אנחנו מטפלים במאות חיילים כאלה כל חודש. אילו הייתי חושבת שיש כאן דמגוגיה או הגזמה לא הייתי פונה לוועדה. מטרת העמותה לסייע להם להצליח בצה"ל, ובכך לעזור לצה"ל- אנחנו לא חותרים תחת צה"ל, אבל יש דברים בצה"ל שלא יעלו על הדעת במדינה מתוקנת. קיים מצב אינסופי של חיילים שלא מצליחים לכלכל את עצמם. אין להם גב הורי. 50,000 חיילים הגישו בקשה לסיוע כלכלי בשנה האחרונה. זה המון. הם עורקים לא בגלל שרצו לערוק, לא נותרה להם ברירה. עם כאלה קבוצות גדולות, וכאלו מספרים, אי אפשר לטמון את הראש בחול."
בדיון השתתפו שני חיילים משוחררים, אשר סיפרו את סיפורם האישי. (חיילים בשירות לא הורשו להשתתף בדיון). חיילת משוחררת בת 27, תיארה את סיפורה הנוגע ללב, בו היא תיארה כיצד התנדבה לצבא (לאחר שקיבלה פטור מכיוון שהגיעה מבית דתי), ניתקה קשר עם משפחתה, וכלכלה את עצמה בתקופת השירות. היא מתארת את כמות הזמן שנדרש על מנת שתוכר כחיילת בודדה, דבר שלא צלח בידה, וכיצד לא יכלה לשאת בעול הכלכלי, עד שנאלצה לערוק, לדבריה: "כדי שמישהו בכלל יתייחס אלי". היא הדגישה את אטימות הצבא ואת העובדה שלא הייתה לה אוזן קשבת. החיילת הסגירה את עצמה לבסוף, ישבה בכלא, ודרך וועדה של חוסר התאמה, שוחררה מהצבא. למרות ששוחררה עקב מצבה הכלכלי הקשה, בתעודת השחרור שלה נכתב שהיא שוחררה עקב התנהגות חמורה. היום, כך אמרה, היא לא מצליחה לקבל שום סיוע למימון הלימודים האקדמיים בגלל סעיף זה ובגלל שאינה זכאית לשום פיקדון או מענק כיוון ששוחררה מחוסר התאמה. חייל נוסף תיאר כיצד בזמן שהותו בכלא, נמנע ממנו טיפול רפואי למרות שביקש זאת פעמים רבות, נמנעו ממנו ביקורים, ואף ביום חתונתו שוחרר בשעה מאוחרת. אחות של חייל שעדיין משרת, ציינה את היעדר התמיכה הנפשית לחיילים ששהו בכלא. היא סיפרה שמאז שאחיה חזר מהכלא הוא לא מפסיק לרעוד. היא סיפרה כי הוא בן למשפחה חרדית בת תשע נפשות וכי היא נדרשת לדאוג לאחיה בעצמה.
ח"כ שולי מועלם הגיבה לדברים ואמרה: "הכליאה היא רק סוף התהליך של אותם חיילים שנכלאים מסיבות כלכליות. צריך לראות איפה בתהליך אפשר לעזור להם ולמנוע זאת. הצבא הוא חלק מהותי בחיים של אזרח מדינת ישראל. תעודה שבה כתוב לחיילת משוחררת 'התנהגות רעה וחמורה', תשפיע עליה לכל החיים. בנוסף, יש לדבר על הכליאה עצמה. המכתבים שקיבלתי מדברים על תנאים קשים בכליאה. חוויות קשות. תחושת הבטן שלי - גם אם רק 20 אחוז מהדיווחים נכונים, אנחנו צריכים לעצור ולבחון את המצב". ח"כ יצחק הרצוג הוסיף: "הנושא הזה מוכר בהקשר של שירותי הרווחה. יש כאן נערים, חסרי עורף משפחתי, ובגיל 18 המדינה מסירה אחריות. בוועדה הזו לא נוכל לפתור את הסוגיה הגדולה. אני רוצה לראות איך פותרים סוגיות ספציפיות. האם אפשר לערב את המשפחה, את הסביבה האזרחית, האם אפשר לסייע לחיילים האלה באמצעות סיוע כלכלי נוסף, ולא רק דרך הכלא. מישהו צריך לבוא ולהגיד שאולי יש אכיפה לא סבירה, אולי צריך להיות תהליך טיפול לפני אכיפה."
ח"כ דוד אזולאי הסכים עם הדברים ואמר: " רוב האסירים הם עריקים. לא אנסים, לא רוצחים, אלו חיילים- ילדים, אנשים שרצו להתגייס ולתת שירות למדינה. מסיבות כאלה ואחרות הגיעו לכלא. לא צריך להתייחס אליהם כאל אחרוני הפושעים. אם היה מדובר בשב"ס, הייתי מדבר אחרת, אבל מדובר בחיילים." בנוסף, ח"כ אזולאי הדגיש את סוגיית גיוס בני הישיבות ואמר כי במידה ואכן חוק השירות יועבר, רבים ילכו לכלא, ועל הצבא להיות מוכן להכיל אוכלוסיות אלו ואת הצרכים המיוחדים שלהן.
תא"ל מאיר אוחנה, קצין משטרה צבאית ראשי, הגיב לדברים ואמר כי לצבא יש יכולת לפקח על בתי הכלא הצבאיים וקיימים גופים רבים אשר עושים זאת. למרות בקשותיה החוזרות של יו"ר הוועדה, ח"כ עדי קול, תא"ל אוחנה לא מסר כמה מתוך החיילים בכלא מגיעים מרקע סוציו-אקונומי קשה או מקבלים סיוע מהצבא. הוא אמר שלא קיים אצלו נתון כזה, אך יוכל לבדוק לעומק ולמצוא. הוא הוסיף ותיאר את השלבים שחייל עובר עד שמגיע לכלא ואמר כי קיים מדרג בו חיילים אשר נענשים על עבירות קלות לא יושבים בכלא אלא בתאי מעצר ביחידות, ואילו רק כאשר מדובר בעבירות חמורות, עריקות או השתמטות, הם מגיעים לכלא. הוא הסביר כי כל חייל שמגיע לכלא עובר סדרה של ראיונות בהם הוא פוגש רופא, משקית ת"ש וקב"ן, וקיים צוות המלווה אותו. בנוגע לתנאי הכליאה, אמר כי מתוכננת הקמה של כלא חדש במסגרת עיר הבה"דים, אשר יהווה פתרון רחב לתנאי הכליאה. לסיכום אמר, כי כאשר יש בעיות נקודתיות הצבא מטפל בהן, והתנהגות חריגה או מניעה של טיפול רפואי, היא איננה תופעה רחבה אלא נקודתית. כמו כן, התייחס לסוגיית הכשרת המד"כים (מדריכי כלואים) וסיפר כי גם הם עוברים חוויות קשות מצד הכלואים. הוא ציין כי האוכלוסייה שמגיעה היום לכלא קשה מבעבר. תא"ל אוחנה לא נתן תשובות ברורות לגבי תלונות רפואיות ורק אמר כי "בכל מה שנוגע לרפואה יש את הקרפ"ר. מצדי שייתן מענה מקסימלי". לגבי החייל החרדי הוא הודה כי אין היערכות מיוחדת לקליטת כלואים חרדים.
במהלך הדיון הובהר כי חייל הנמצא בכלא לא מקבל את משכורתו הצבאית, גם אם הוא זכאי לסיוע. כמו כן, חייל שמשתחרר מהצבא מבלי שסיים את שירותו בדרכים המקובלות, לא זכאי לסיוע הכספי המגיע לחיילים משוחררים, לפי חוק חיילים משוחררים. ח"כ עדי קול, אמרה כי ייתכן ויש לפעול לשינוי החוק.
אל"מ אייל קורליצקי, רמ"ח פרט, הציג לוועדה איזה טיפול ת"ש קיים באופן כללי לחיילים עם מצוקה כלכלית ואמר כי קיימים כלים רבים ונרחבים, לחיילים בודדים, לחיילים המסייעים למשפחתם וכן לחיילים נשואים עם משפחה משל עצמם. הוא אמר כי "מרבית החיילים מקבלים טיפול ראוי, אך כמובן שיש מה לשפר. בשנים האחרונות השתפרו הרבה מאוד דברים: יש לנו חיבור עם משרד הרווחה, דרכי הטיפול בחיילים קצרה יותר, מקרים כמו ששמענו היום לא אמורים לקרות".
ח"כ עדי קול סיכמה את הדיון ואמרה: "עדיין קיימות בעיות שלא קיבלתי ביחס אליהן תשובות. מה לגבי נהלי רופא בכלא? אני רוצה מענה לגבי הרפואה. לגבי יחס בלתי הולם- צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר בחיילים. צריך לעדכן כל הזמן את ההכשרה של מדריכי הכליאה. אני חוזרת לסוגיה המרכזית: אם נסתכל ונראה שאחוז מאוד גבוה של עריקים הם מקבלי סיוע או מרקע סוציו-אקונומי קשה, נוכל לומר שיש כאן בעיה ואולי נצטרך לשנות את נהלי הכליאה. הנתונים האלה חשובים. אני בטוחה שהמספר גבוה. האם הצבא יכול להסתכל על הנתונים ולהבין שכלא הוא לא הפתרון לעריקות חיילים עם מצוקה כלכלית? נושא אחרון שלא דיברנו עליו הוא נושא הביקורים בכלא שגם לגביו קיבלנו פניות חמורות, בהם הורים מתלוננים על המתנה לביקור בשמש הקופחת בקיץ וגשם שוטף בחורף. נקיים דיון נוסף אחרי הפגרה, בו אבקש לקבל את הנתונים שביקשתי, וכן התייחסות לנושא הרפואה והביקורים. אבקש תשובות פרטניות לגבי הפניות, וגם לדעת איך הצבא מתכוון להשתפר בנושא הזה ולטפל בדברים החמורים שהועלו כאן".
