הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ ד"ר עדי קול (יש עתיד) התכנסה היום לדיון שעסק בתנאי המעצר של האסירים והעצורים בישראל, בעקבות פניות שהגיעו לוועדה והצביעו על תנאים קשים בהם מוחזקים האסירים, בתאי המעצר, ובשינוע בדרכם לבית המשפט.

 

יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול, סיפרה: "לקראת הדיון סיירתי במתקן במגרש הרוסים בירושלים. עמדתי בתא צפוף ביותר בו נמצאים 12 אנשים, בתנאי כליאה לא הגיוניים. ידוע לי שלמרות הירידה בפשיעה, קיימת עלייה בכמות העצורים בישראל, ועלינו לעשות ככל שניתן על מנת לרווח את התאים.

כמו כן, אני מוטרדת מהגישה המוגבלת של האסירים לגורמים טיפוליים, כמו עבדת סוציאלית ופסיכיאטר כשהמקרה שהיה השבוע, כאשר אסיר ירה בסוהרים מעיד על זה.

הבעיה הכי קשה מבחינתי התנאים במעברים של האסירים ממקום למקום ובתאי ההמתנה. אם הייתי יושבת יותר מ5 דקות בתא שממתינים במגרש הרוסים, הייתי יורה לעצמי בראש, קיים שם חנק לא הגיוני. לצאת שפוי אחרי 24 שעות במקום כזה זה מוטל בספק בעייני."

 

ח"כ דוד אזולאי (ש"ס): "אחד הדברים שעלינו לזכור זה כשאדם נמצא במעצר הוא חשוד וכל עוד לא הוכח אחרת הוא בחזקת זכאי.  יכול להיות שהעצור הזה זו פעם ראשונה בחייו שהוא נעצר וזו טראומה לכל החיים. אף אחד לא מפצה אותו על כך אחר כך על הנזק שנגרם לו, ופה אנחנו נדרשים למחשה לגבי אותם אנשים. נתקלתי באנשים שהגיעו למעצר בעקבות דו"ח תנועה וזה השאיר להם פצע שהם לא שוכחים. המפגש הראשוני עם המשטרה הוא מאוד קשה.

למה לא מנצלים את האיזוק האלקטרוני? זה יותר זול זה יעל זה פוגע פחות. אפשר להבחין בין אותו רוצח ואנס, לבין אדם שעבר עבירה קלה וגם זה בספק. היד קלה על ההדק בשליחה לבתי מאסר, למעלה מ70%לא מגיעים לכתב אישום.

בנושא ההסעות, לפעמים אנשים מעדיפים לא לעתור לבית המשפט רק כדי שלא יצטרכו לנסוע באותה זינזאנה. בעל חיים מקבל תנאים יותר טובים מאותו אסיר שמניידים אותו ממקום למקום. נושא הכלובים הוא נושא מזעזע ולא יאמן שבימים האלה אנחנו עוד משתמשים בזה. גם החצר האחורית של המדינה צריכה להראות יפה."

 

עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח ציינה: "העמדה המקצועית של השב"ס היא שהשטח מינימלי למחיה של אסיר  צריך להיות של 6.5 מטר רבוע. אך על פי הנתונים שטח ממוצע המחייה לאסיר הוא 3.1 מטר רבוע, כאשר 11,000 אסירים מוחזקים בשטח נמוך מיזה, בעוד ש 4000 מוחזקים בשטח נמוך מ2.5.  אפשר להשליך מהמצב הזה על הבריאות ההיגיינה והמצב הנפשי של האסירים.

אסירים העידו כי "גודל החדר הוא כזה שאם שלשוה אסירים יורדים מהמיטה ועומדים במרכז לא ניתן לזוז. בכל פעם שמישהו עושה את צרכיו בשירותים החדר מתמלא בסירחון קשה."

ההחזקה במתקן הכליאה יוצרת מלחמת הישרדות שלא מאפשרים לאסיר לחשוב על שיקום. כל כיסא ומשאב הופכים עניין לויכוח ומתחים."

 

גנ"מ רונית זר רמ"ח האסיר בשב"ס: "צריך להבחין בין תנאי מעצר לתנאי בית סוהר. במעצר התחלופה היא יום יומית. צריך גם לקחת בחשבון את הכמויות האדירות של הנקלטים במעצר. שב"ס עושה רבות על מנת לשפר את תנאי הכלא. יש תחושה שאנחנו כל הזמן צריכים לבוא להתגונן וזה לא צריך להיות ככה. ביקרתי בבתי סוהר בחו"ל והתנאים כאן טובים. אפשר תמיד לעשות יותר אבל זה עניין של משאבים. קבענו שבכל שנה נשפץ מספר אגפים ובכל שיפוץ תמיד יעשה ריווח, על חשבון מקומות כליאה. ואין הרבה מקומות כליאה. בנוסף, כיוון שאנחנו פחות נדרשים היום לאסירים ביטחוניים אז הפכנו אגף ביטחוני לאגף פלילי.

לגבי הגישה למטפלים, בכל מעצר יש עובדים סוציאליים שעוברים בתאים על בסיס יומי, כל מי שמבקש אמור להגיע אליה. בדרך כלל האסירים לא מבקשים. יש קרימינולוגים על כל 100 אסירים בערך, באגפים שתפקידם לאתר מקרים כאלה. כל עצור שנכנס חייב לראות עו"ס תוך 24 שעות."

 

אסף וסרצוג ממשרד האוצר: אין ספק שיש ריבוי בכמות העצורים בשנים האחרונות וישראל נמצאת במקום בין הגבוהים בעולם לגבי הכלואים לנפש, כיש יותר עצורים מאשר שפוטים. שב"ס בראש ובראשונה מונחה שקודם כל לא יברחו אסירים, שמצב בריאותם יהיה תקין, ושלא יהיו מקרי אובדנות. יש בתוך שב"ס לא מעט דברים שניתן לעשות על מנת להתייעל ולפנות תקנים לטובת עו"סים. אנחנו מנסים ללחוץ על שב"ס לאמץ פיילוט שיחסוך כח אדם אבל בסופו של דבר זו אחריות שב"ס והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות."

 

עו"ד יואל הדר, היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים: "נציב שב"ס קובע את הדברים כי הוא גם זה שנושא באחריות. אם יברח אסיר אף אחד לא יבוא בטענות לאוצר, אלא לשב"ס. השב"ס צריך לדאוג קודם לשלומם של האסירים ואחר כך למניעת בריחה."

 

גנ"מ יורם עדי, סגן מפקד יחידת נחשון בשב"ס: "אנחנו בודקים מול הנהלת בתי המשפט פיילוט של הקמת בתי משפט בסמוך לבתי הכלא,. הייתה בעבר התנגדות של נשיא בית המשפט העליון אך יש התקדמות בנושא. גם פתרון של  "וידאו קונפרנס", בסופו של דבר יחסוך את הצרות של השינוע. זה חלק מהפתרון"

 

יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול סיכמה את הדיון: "הממוצע שלוקח הוא שלושה שבועות, והפגישה יחידה עם עו"סית הייתה בקליטה. מן הראוי שישאלו מישהו שנמצא יותר משלושה שבועות ישאלו אותו יותר מפעם אחת אם הוא בסדר. אני חושבת שצריך לשמור על זכותם הבסיסיות למים להגנה מחום ועל הזכות לכבוד, שזה שאנשים תקועים בכלוב פוגע בכבודם. אני מבינה את האילוצים התקציביים, ובכל זאת אני מרגישה שבמחיר של מאבק נגד בריחה והתאבדות אנחנו מפקירים את בריאות הנפשט והשיקום של האסירים. המקרה האחרון רק מראה שיש בעיה של בריאות נפש בשב"ס. אנחנו צריכים להתמודד איתה."

​