בעקבות פניית תושבי פ"ת לוועדה לפניות הציבור בעניין זיהום האוויר באתר הפסול בסגולה, הוסכם בדיון כי עריית פ"ת ומנהל מקרקעי ישראל יחלקו את עלויות ביצוע סקר מקצועי שייסע לקידום הפתרון. יו"ר הוועדה ח"כ קול: כאשר כמה גורמים אחראים, דברים נופלים בין הכיסאות

 

הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בראשות ח"כ ד"ר עדי קול (יש עתיד), התכנסה בעקבות פניות של תושבי פתח תקווה, שהלינו על ריח חריף בשכונות שמגיע מאתר הפסולת של סגולה.

ח"כ עדי קול: "למרות שהסיפור ידוע לכל הגורמים כבר חודשים ארוכים, משום מה לא מצליחים להגיע לפתרון וגם קשה לזהות התקדמות בשטח לקראת פתרון. הבעיות לא נפתרות כאשר ישנם כמה גורמים שאחראים עליהן מה שמוביל לכך שהדברים נופלים בין הכיסאות. המטרה של הדיון היא להבין מי נושא באחריות ולוודא שנעשים צעדים פרקטיים לפתרון הבעיה."

ליאור חדד, פעיל בוועד התושבים של האזור: "אנחנו יושבים בסמוך לאתר פסולת של סגולה ובייחוד בקיץ אנחנו סובלים מריחות עזים שיוצאים מהאתר. האתר הפך להיות הר מאוד גדול שלא מתוחזק. הזבל גורם לשרפות פתאומיות, פתאום בלילה אנחנו רואים את ההר בוער. המרחק ביננו להר בקו אווירי הוא בסביבות 4 ק"מ ופשוט אי אפשר לצאת למרפסת, יש צריבות בעניינים ויש ילדים רבים שסובלים מאסטמה. פנינו לעריית פ"ת כמה פעמים, ראש העיר הבטיח שהנושא יטופל וזה לא קרה."

לירון פדר, ועד השכונות: "המקום שייך לרשות מנהל מקרקעי ישראל והעירייה צריכה לקבל אישור מהמנהל כדי להיכנס למקום. ברור מאוד מה צריך לעשות מבחינה מקצועית כדי לטפל בעניין אבל שום דבר לא זז מכיוון שכדי ליישם את הפתרון נדרשים 20 מיליון ₪. יש כאן ויכוח בין העירייה למנהל מקרקעי ישראל מי יישא בעלות."

אהוד שטיין, מנהל האגף לאיכות הסביבה בעיריית פ"ת: "האתר הוקם על ידי גורם פרטי בסוף שנות ה70, נסגר בשנת 88 ומאז הוא סגור ללא פסולת לחלוטין כשעד 2012 הוא היה רגוע ושקט. ב2012 נכנסו לאתר עבריינים והתחילו לחפש גרוטאות וברזלים, מה שהוביל לבערות. ברגע שראינו שמתחילה שריפה עשינו שתי פעולות מיד. פנינו למנהל מקרקעי ישראל וביקשנו שיטפלו. בנוסף הכנסנו על חשבוננו עשרות משאיות אדמה והתחלנו בפעולות כיבוי. הבעיה שהמורדות מאוד תלולים וקשה לכסות את העשן.  יש לנו ויכוח עם רמ"י, היה ברור שהם צריכים לקחת אחריות מכיוון שהאתר הוא שלהם. התקיימה ישיבה של רמי עריית פ"ת והמשרד להגנת הסביבה, שדרש להכניס חברה פרטית שתקדח ותכין דו"ח שיפרט איפה עדיין יש בערות פנימיות באתר ויציג לצדדים מה לעשות. קיים ויכוח מי צריך לעשות את הסקר, רמ"י אמרו שהעלות צריכה להתחלק חצי חצי, אנחנו הסכמנו אבל רק לבדיקה ולא לשיקום עצמו שבשיקום מדובר בעשרות מיליונים ואין סיבה שזה יבוא על חשבון הארנונה העירונית."

פאני ששפרוטה, ממנהל מקרקעי ישראל: "עריית פ"ת שכחה לומר שבשנת 93 בעקבות הקמת מתקן סניקת ביוב לצורך הקמת שכונה, היא ביקשה להעביר פסולת רבה לאותו אתר. הם ביקשו מאיתנו אישור והאישור ניתן. הפסולת הזו כוסתה באדמה כדי שלא יהיו ריחות וכך זה נשאר לאורך השנים. לפני שנתיים נכנסו גנבי גרוטאות וחפרו דרך הפסולת האורגנית ויצרו בורות שיצרו בערות. אנחנו מסכימים להשתתף ב50 אחוז מעלות ביצוע הסקר."

מכיוון שהנושא מתעכב חודשים ארוכים ללא התקדמות, יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול קיימה הפסקה בדיון וביקשה מנציגי עריית פ"ת להשיג אישור ברור ממנכ"ל העירייה על השתתפות בעלות ביצוע הסקר. לאחר ההפסקה בדיון, דיווחו נציגי העירייה ליו"ר הוועדה כי התקבל האישור ממנכ"ל העירייה להשתתף ב50% מעלות ביצוע הסקר בכפוף להסתייגויות בעניין האחריות הכלכלית על ביצוע תכנית השיקום.

יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול סיכמה את הדיון ואמרה: "אני שמחה שאחרי חודשים רבים שהנושא תקוע השגנו התקדמות ואני מקווה שהיא תהווה את הצעד הראשון בדרך לפתרון בהקדם האפשרי. הוועדה תתכנס לאחר ביצוע הסקר על מנת לוודא שהגורמים השונים ממשיכים לפעול לפתרון הבעיה"

​