​כיצד מתייחסת חברה ממשלתית לבריאות הציבור?

 

 

 

 

 

 

 

תדהמה בקרב חברי הוועדה לפניות הציבור, היום ד`, בעקבות הודאתו של מהנדס איכות סביבה בחברת החשמל, לפיה ”לא כל האוכלוסיות מודעות לסיכון שבקרינה ממתקני מתח גבוה באזורים מאוכלסים, אך למה להעיר את הדובים מרבצם?”. הדברים נאמרו במהלך דיון בעקבות פניית תושבים הנאבקים במשך שנים בחרבת החשמל וברשות מקומית על-מנת להעביר קו מתח גבוה מאזור מגוריהם. יו”ר הוועדה, ח”כ דוד אזולאי (ש”ס) הודיע ש”לא ירפה מהנושא עד שיוסר המפגע הבריאותי.

 

לפני כשנה, פנה א`, תושב בני-ברק, לוועדה לפניות הציבור, על-מנת לקבל סיוע של חבריה, במאבקו מול חברת החשמל ועיריית בני-ברק בנוגע להעברת מתקן מתח גבוה (תחנת טרנספורמציה זעירה (תט”ז)) הסמוך לביתו שברחוב ריינס בעיר. א` ציין היום בדיון, כי ”כבר ב- 2007 מימן בעצמו בדיקת קרינה ממכון פרטי. ממצאי הבדיקה הוכיחו חד-משמעית, כי קיימת קרינה חריגה מעמודי החשמל והשנאים הסמוכים לביתו, מעל למותר עפ”י תקן של המשרד להגנת הסביבה”. כאמור, ”קרינה שמסכנת את חייו ואת חיי התושבים ברחוב”.

 

יו”ר הוועדה אזולאי: ”לא יתכן שאזרח יהיה חשוף לסכנה מתמשכת בגלל ויכוח בין העירייה לחברת החשמל, על מימון העברת קו מתח גבוה”. אזולאי פנה לראש עיריית בני-ברק ולמנכ”ל חברת החשמל על-מנת שיימצאו את הדרך להעביר את קו המתח הגבוה מרחוב ריינס. עוד הודיע אזולאי, כי ”יפנה למשרד הבריאות על-מנת לבדוק האם קיימת מדיניות בנושא קווי מתח גבוה בריכוזי אוכלוסיה”. בדיון התברר שעלות העברת עמודי חשמל של מתח גבוה נעה סביב 400 – 500 אלף ₪.

 

ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה): ”עשרות משפחות סובלות מהקרינה. מדובר באנשים שמשלמים מיסים ולא יתכן שהרשויות מסכנות את בריאותם”.

 

ח”כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): ”חברת החשמל משקיעה מיליארדים בתשתיות היא חייבת להעתיק את עמודי החשמל עפ”י חוק. בעיר מנצ`סטר בבריטניה היה מקרה של הורים שמתו בעקבות היחשפות דומה לקרינה וחברת החשמל המקומית מחויבת לשלם כסף ליתומים במשך כל חייהם”.

 

מנהל מחלקת איכות הסביבה בעיריית בני-ברק, מוטי ויסלובסקי: ”פעמיים העירייה הקצתה שטח מיוחד להעברת תחנות טרנספורמציה זעירה שברחוב ריינס אך החברה נמנעה מביצוע הדבר”.

 

מנהל רשת ארצית אגף השיווק בחברת החשמל, צבי שגב: עפ”י חוק מ- 2002, החברה מחויבת שכל רשת הולכת החשמל וחלוקתו באזורים מאוכלסים תהיה תת-קרקעית. ועדת מומחים חייבה את החברה להקצות מדי שנה בין 8 – 10 מיליון ₪ להטמנת תשתיות באדמה על-מנת לצמצם את תופעת השדות המגנטיים שיוצרים קרינה בקרבת מתח גבוה. בנוסף נקבע סדר קדימויות, כשבראש הרשימה בתי ספר וגני ילדים”.

 

מהנדס איכות סביבה ביחידה למניעת מפגעים ורישוי סביבתי בחברת החשמל, ד”ר בן ציון כהן: ”החברה העבירה למשרד להגנת הסביבה את רשימת המתקנים ובדיקת רמת הקרינה באחריות המשרד. כל אזרח רשאי להגיש בקשה להעברת מתקנים והחברה בודקת את העניין. הנורמה בארץ מאפשרת קרינה של מיליגאוס ים בודדים (מיליגאוס: יחידות למדידת קרינה) מה שנכון לגבי המקרה של רחוב ריינס בבני-ברק. לא כל האוכלוסיות מודעות לסיכון שבקרינה, אך למה להעיר את הדובים מרבצם? כבר למעלה מ- 30 שנה לא הוכח שהסיכון ודאי; אולי כן אולי לא. מי שרוצה יכול להיכנס לאתר האינטרנט של החברה ולראות האם הוא באזור אם לאו”.

 

איגור סטפנסקי ממינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים: ”יש עשרות רחובות בישראל שיש בהם תשתית עילית של מתח גבוה. ועדת התכנון בעיריית בני-ברק אישרה את הבנייה ברחוב ריינס והיא זו שאחראית. עליה העירייה לפעול להסרת המפגע יחד עם חברת החשמל בעלות סבירה”.