יו"ר הוועדה לפניות ציבור: אקרא לשרת המשפטים להסדיר את נושא העזבונות הדיגיטליים
 
הוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ עדי קול התכנסה לדיון בנושא עזבונות דיגיטליים, לקראת הגשת הצעת חוק להסדרת הנושא.
יו"ר הוועדה ח"כ קול אמרה בפתח הדיון: "בימינו, צעירים רבים וגם חלק לא מבוטל מהמבוגרים, מנהלים כמחצית מחייהם באינטרנט. ברשתות החברתיות, בדואר האלקטרוני, באינסטגרם, בטוויטר, בבלוגים ואיפה לא. השימוש האינטנסיבי הזה באינטרנט, יוצר כמות עצומה של מידע עלינו באתרים שונים. מידע שלאחר מותנו הופך לנכס סנטימנטלי לא מבוטל עבור הקרובים לנו, ולפעמים יש לו אפילו משמעות כלכלית.
נושא הגישה לרכוש הדיגיטלי של אדם שנפטר אינו מוסדר כיום בחוק הישראלי, או במדיניות מוצהרת של החברות השונות. בעוד החברות הבינלאומיות כגון גוגל ויאהו נדרשו מפורשות לנושא, המדיניות הישראלית עמומה ומשתנה מחברה לחברה. אני מתכוונת להגיש היום הצעת חוק שמבקשת להסדיר את ניהול העזבונות הדיגיטליים, ולשם כך כינסנו את כל הגורמים מסביב לשולחן אחד - כדי להבין בדיוק מה החוק הזה צריך לכלול ואילו סוגיות הוא מעורר."
 
ורד שביט, שחקרה את הנושא לעומק בעקבות מותו אחיה בשנת 2011 מפגיעת מכונית:  "בעקבות המוות של אחי התודעתי למוות דיגיטלי, כתבתי חוברת שמדריכה כיצד להתמודד עם ההיבטים הדיגיטליים למוות היום. בלי להכיר אתכם אני יודעת עליכם שיש אנשים שאוהבים אתכם ואנשים שאתם אוהבים. יום אחד אתם תמותו ויום אחד הם ימותו. הבעיה שבעבר אנשים השאירו אחריהם דברים פיזיים והיה קל לאתר רותם ולגשת אליהם. כיום הרבה ממה שאנשים משאירם אחריהם הוא דיגיטלי, ואנשים שאוהבים אותם מגלים שקשה לגשת אליהם.
תחשבו כמה חשבונות מקוונים יש לכם, לבני הזוג, לילדים שלכם, ועדיין אין נורמות חברתיות, חקיקה ותקדימים משפטיים שמסדירים את הנושא. זה מקשה על המשפחה שנמצאת ברגעים קשים גם ככה, תחשבו בכמה אנשים מדובר. זה לא שאני מתריעה על משהו עתידני אלא על משהו שכבר קורה ורק ילך ויתגבר. אין לי אשליות לגבי שינוי מדיניות האתרים והספקים הבינ"ל אבל בואו לא נחכה כדי לשנות את החקיקה בישראל, יש כאן מספיק כאב ומוות בשכול.
לא מדובר רק בדברים בעלי ערך רגשי אלא גם לדברים בעלי ערך כספי ועסקי. לא מדובר רק בצורך להסדרת הגישה אלא לעודד אנשים לקבל את ההחלטות בעצמם בעודם בחיים. זו בעיה מודרנית וצריך לתת לה מענה מודרני וישראל יכולה להיות אחת המדינות הראשונות שמסדירות חקיקה בעניין."
רועי גולדשמיט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג מחקר שנערך בנושא וסיכם: "בניגוד לחברות הבני"ל, לחברות הישראליות אין מדיניות ברורה בנושא".
רעות אופק ממשרד המשפטים: "כעיקרון אין הסדרים ספציפיים בנושא. אנחנו לא מציעים אפשרות של קביעת הסדרים פרטניים. באפריל  2013 התקיימה ישיבה בנושא, התחלנו לבדוק את זה ומאז עלו עוד נושאים על סדר היום ולאור המשאבים המוגבלים זה לא קודם. זו סוגיה משפטית סבוכה וכרגע אני לא יכולה לתת חוות דעת סדורה בנושא. אני יכולה לבדוק את האפשרות של יצירת הנחיה אבל כבר עכשיו אני יכולה לראות את הקושי ולא יכולה להתחייב על לוחות זמנים".
אורנן שטיינברג ממשרד התקשורת: "עולה השאלה אילו הוראות צריך להחיל על חברות האינטרנט והספקיות, אבל היא באה בשלב השני לאחר שעונים על שאלות סבוכות של עיזבון, קניין רוחני ופרטיות. קודם כל צריך לפתור את שאלות הבסיס, ואלה לא נמצאות בתחום העיסוק של משרד התקשורת".
הילה גרין שאיבדה את בעלה: "מה שונה גלויות שהשאיר בעלי המנוח שהוא קיבל מצד שלישי מהודעות אי מייל וסמסים שהוא קיבל? חשבון הפייסבוק שהיה שלו ונכנסתי אליו וכתבי שם פתאום החשבון נעלם. אני באה להביא את קולו של הציבור, אדם שלא מסוגל להתמודד עם החוזים של חברות הנייד וגוגל. אנחנו רוצים שזה יהיה ברירת המחדל שאני האלמנה אקבל את כל מה ששלו אלא אם כן הוא אמר אחרת. הגיע הזמן לחקיקה שתכבד את זכויות המתים אבל גם את זכויות החיים של אלה שנשארו".
עפר שדה , מספקית האינטרנט 018: "ברמה האישית אני מאוד מודע לנושא ומצאתי לעצמי את הפתרונות שלי. אני מנהל את כל הסיסמאות דרך כלי שמנהל את הסיסמאות בצורה בטוחה. למערכת הזו יש סיסמא אחת שאשתי יודעת. אם לא הייתי סומך עליה הייתי נותן את זה לעו"ד. במקרה וחלילה יקרה לי משהו היא יכולה להיכנס לכל החשבונות שלי. יש עוד מרכיב שהיא תצטרך להכניס כך שגם אם מישהו יגנוב את הסיסמא עדיין אף אחד לא יכול להיכנס חוץ ממנה."
יו"ר הוועדה ח"כ קול סיכמה את הדיון: "יצאנו בחצי תאוותנו. גילינו שקיימים אמצעים לפתרון, אבל אני מאוד מאוכזבת מהגישה של משרד המשפטים. אנחנו  נצא עם דרישה לשרה שיגדירו פרק זמן שבו הם יספקו תשובות"

​