יו"ר הוועדה לפנ"צ: צריך לעדכן את הקריטריונים להחזרי הסעות לתלמידים
הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר התכנסה לדיון בנושא הקריטריונים למערך היסעים לתלמידים למוסדות חינוך ברחבי הארץ.
מפניות שהגיעו לוועדה עולה כי הקריטריונים למימון הסעות לא גלויים ולא ידועים וההורים נדרשים לחפש באינטרנט מה הזכויות המגיעות להם. לטענת ההורים הדבר מקשה עליהם למצות את זכויותיהם, ולא ברור להורים באילו נסיבות הרשויות המקומיות נדרשות לספק הסעות מטעמן או על חשבונן.
תמר זוסמן שפנתה לוועדה אמרה: יש חוק חינוך חובה, אמנם אלה מוסדות פרטיים אבל הם מוכרים ע"י משרד החינוך. עד כיתה א' יש בשכונה שלנו בבית שמש אבל מעל לזה בתי הספר הם מחוץ לשכונה. לגבי הבנות קיבלנו החזרי נסיעות ממשרד החינוך אבל אנחנו צריכים לקבל גם עבור הבנים.
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר אמר קיבלנו תשובה מהשלטון המקומי ויש בו סעיף חמור שבו כתוב "כל האמור לעייל אינו חל על החינוך העצמאי". יש פה אפליה מובנית לגבי הסעות תלמידים. בעניין ההסעות אין שום עניין שתהיה אפליה בין ילדים כאלה וילדים אחרים.
נכתב לנו על ידי השלטון המקומי שכללי ההשתתפות בהחזרים נקבעים על ידי הסכמים היסטוריים, ואני שואל אז למה לא לעדכן אותם מעת לעת.
אני מאשים קודם כל את משרד התחבורה, תחבורה צריכה להיות אחר נתחשבן מי משלם. את זה משרד החינוך צריך לשלם בלי שום הבדל ממקום למקום.
נעה אבירם, מנהלת אגף הפעלה ורישוי תחבורה ציבורית במשרד התחבורה: המשרד לא מקיים הסעות תלמידים, אלה מחויבות בליווי, בנסיעה בישיבה ועוד. כל זה לא קורה בתחבורה ציבורית. לכן לא יכול להתקיים הסיפור של הסעות תלמידים כחלק מהתחבורה הציבורית, זו מערכת חקיקתית ובטיחותית שונה. כלפי תלמידים יש חובה חוקית שלא ניתן לספק אותה בתחבורה ציבורית סדירה, אלה למשל תנאי הרישיון של הנהג שצריך אישור מיוחד ועוד.
היו"ר אייכלר הגיב: כמו שקשישים נוסעים בתחבורה ציבורית ולא באוטובוסים של משרד הרווחה כך זה צריך להיות עם תלמידים, גם הם ציבור. למה לסטודנטים יש אוטובוסים ולתלמידי ישיבה אין? אותן בנות שנוסעות לסמינר לא מבקשות אוטובוס מיוחד אלא לעלות על אוטובוס רגיל.
נועה אבירם השיבה: תחבורה ציבורית לא מבוססת על אוטובוס אחד בשבע בבוקר וחזור באחת אלא בצורה סדירה.
אייכלר פנה לנציג משרד החינוך בבקשה לשמוע לשמוע מה הם הקריטריונים של משרד החינוך להחזרים?
שמעון אבני, מנהל אגף הסעות והצטיידות: אני לא מטפל בהסעות של החינוך העצמאי ועל זה יש מישהו אחר שאחראי על זה. היסטורית זה כך.
בחינוך הממלכתי הקריטריונים הם עיקרון המרחק וזה שהילד צריך ללמוד בבית הספר הקרוב לביתו. אנחנו משלמים ישירות לרשויות המקומיות. כשיש מקומות בהם אנחנו מזהים בעיה מערכתית אנחנו נותנים פתרון נקודתי כמו למשל קיצור טווחים או תוספת תקציב. יש אישורים חריגים המערכת לא אטומה. הסכומים נשחקו והרשויות המקומיות נאלצות להוציא מהכיס סכומים נוספים. צריך לעדכן את הסכומים.
ח"כ עליזה לביא: למה הקריטריונים לא משתנים ולא לוקחים בחשבון נניח ערים קולטות עלייה. אן שיתוף פעולה מלמעלה שמלווה את הסוגיה הזו.
אם היינו מבינים כמו בחברה האמריקאית שהתחבורה לתלמידים זה הדבר הכי חשוב הכל היה נראה אחרת. התודעה הציבורית בארה"ב היא שלעקוף אוטובוס צהוב של תלמידים זו העבירה הכי חמורה. אין מספיק הבנה וכבוד למקום של היסעי תלמידים, זה מאוד בולט בארה"ב וגם באירופה. חשוב גם הסימון של האוטובוסים האלה.
אני מקבלת המון פניות מהרבה מקומות. אין באמת תחבורה ציבורית. אפשר וצריך ללמוד מהעולם. צריך לעשות עבודה גם בחקיקה וגם במודעות. זו תיבה שאולי נוח לכמה גופים להשאיר אותה סגורה.
היו"ר אייכלר אמר בסוף הדיון: למה בכלל צריך את כל המסחרה בין העיריות לחברות הסעה ולא פשוט לממן לילדים כרטיס שאיתו יעלו על התחבורה הציבורית.
אנחנו מציעים שיוקם מערך הסעות לתלמידים על ידי אחד ממשרדי הממשלה, בין אם במשרד החינוך או במשרד לשוויון חברתי. בנוסף אני דורש שהקריטריונים שנקבעו לכלל הילדים יקבעו גם על החינוך העצמאי.
