הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה היום (ד') דיון המשך ומעקב על מנת לבחון את השפעות פרשיית היעלמות הילדים על הוצאת צווי ירושה.
יו"ר הוועדה המיוחדת, ח"כ נורית קורן פתחה את הדיון ואמרה במסגרת דיוני הוועדה התברר כי הפרשה משליכה על בני הדור השני. כאשר בני הדור השני מגיעים לחלק את הירושה בין הילדים במקרה ואין צוואה הם נדרשים להוציא צו ירושה. כאן נכנסת הפרשייה, היות והילדים רשומים בתעודות הזהות של ההורים, ואין תעודת פטירה רשמית.
הוועדה שמעה עדויות של בני משפחה. בעדות הראשונה סיפרה בת משפחה כי לאחר שאמה נפטרה, פנו בני המשפחה לקבל צו ירושה אך התהליך התעכב בשל העובדה שלא יכלו להציג תעודת פטירה. ההורים העידו בוועדת כהן-קדמי שלאחר מכן קבעה שהבת נפטרה אך המשפחה לא קבלה תעודת פטירה. עוד אמרה כי המשפחה פנתה למשרד הפנים, שטען שהאחות חיה, גרה בשבות עם, חלק ממעברת בית ליד, שכונה שכבר איננה קיימת. יגאל יוסף אחים וקיימים, סיפר כי הגיש תצהיר לבית הדין הרבני. בתצהיר כתב בשמות היורשים את שמה של אחותו שנעלמה. הוא המשיך ופירט את סיפור ההיעלמות של אחותו, את העובדה שהמשפחה לא קבלה תעודת פטירה, אלא רק לאחר ועדת שלגי, וגם אז קבלה המשפחה תעודת פטירה ללא מספר זהות. בעקבות התצהיר אמר יוסף הוא קיבל את צו הירושה ולא נשמרו לאחות שנעלמה שום זכויות. אם היו בודקים במאגר של המשרד הפנים, היו רואים ששם היא מופיעה כחיה.
עו"ד בנצי פיגלסון ממונה תהליכים באפוטרופוס הרשמי אמר כי אליהם הגיע מקרה יחידי והבקשה הוגשה ומטופלת. לגבי העניין העקרוני אמר כי ככל שתוגש בקשה על ידי המשפחה ותלווה במסמך שהנפיקה ועדת קדמי, אנחנו נקבל את המסמך, לא נטרטר את המשפחה, ניתן את כל השירות כדי שלא ייגרם נזק ממוני למשפחה. לא נחסום את המשפחות. הוועדות קבעו כי 711 תינוקות נפטרו. אנחנו נסמוך על הגורם הממלכתי שקבע את המוות. אנחנו נדגיש בפני המזכירות והרשמים, לגלות רגישות למקרים הקשורים לפרשייה.
ח"כ נורית קורן שאלה, מה יעשו המשפחות שאין להן שום מסמך?. מה תעשו אם נפסול את מסקנות הוועדה לרבות תעודת הפטירה שהוציאה הוועדה ושאינן רשומות כנדרש. עוד הדגישה ח"כ קורן כי אי אפשר לחייב את המשפחות לחתום על הצהרה שבן המשפחה נפטר בזמן שהן טוענות שהילד עדיין חי וממשיכות לחפשו ומבקשות למשל לפתוח את תיקי האימוץ
עו"ד בנצי פיגלסון ביקש להדגיש כי האפוטרופוס הוא לא הגורם שמתכלל את רישומי המדינה. הבעיה היא לא ברשם הירושה. הוא הוסיף ואמר "אנחנו מאמינים לאזרחים" במרשם האוכלוסין אנחנו מוודאים רק שאכן האדם נפטר. אזרח שמשקר מנושל מהעיזבון. "אנחנו נמשיך להאמין לאזרחים" כאשר יוצגו בפנינו שני מסמכים הסותרים אחד את השני נדרש לבדוק, בא כוחו של היועץ המשפטי יבדוק ויכריע אם נפטר או לא. הכרעה זו נכונה אך ורק לעניין צו הירושה ולא לכל נושא אחר. בעניין האימוץ אמר כי ככל שמתגלה מידע או טענה על אימוץ המידע והטענה נבדקים אך לא באופן גורף בכל צו ירושה.
ד"ר תמר קלהורה מחלקת יעוץ וחקיקה משרד המשפטים אמרה כי השאלה היא מה המשפחה מבקשת. אם המשפחה טוענת שבן המשפחה נפטר אנחנו מאמינים שהוא נפטר. משפחה שתגיד שאיננה יודעת מה עלה בגורלו אז בן המשפחה ייחשב כיורש וחלקו בעיזבון יישמר. רשם הירושות יכול לסייע רק בהתאם לנטען. אם המסקנה שהוא חי, יש צורך לשמור לו את חלקו ואין פה נישול של המשפחה.
עו"ד נירה לאמעי היועצת המשפטית לוועדה אמרה כי על פי ההסבר של נציגי משרד המשפטים, התצהיר הוא המסמך המרכזי. הבעיה היא שכאשר יגיעו בני המשפחה הם לא ייכתבו שבן המשפחה מת כאשר האח או האחות נעלמו. הם לא יכתבו שהוא מת כאשר הם ממשיכים לחפש. השאלה היא איך תתייחסו למקרים אלו? אנחנו ועדה שמטפלת בבעיה מערכתית, אנחנו צריכים עמדה רשמית.
עו"ד רחל דותן מעמותת "אחים וקיימים" ספרה כי שני אחים של אביה, תאומים בני עשרה חודשים, נעלמו. הוועדה קבעה שאחד מהם מת ולא ידוע מקום קבורתו, והשני לא ידוע מה עלה בגורלו. כאשר המשפחה ביקשה את צו הירושה של הסב, התאומים לא נרשמו בהצהרה למרות שיש להם מספר תעודת זהות. היא הדגישה כי המשפחה לא הצהירה עליהם כי לא רצתה שהחלק שלהם יגיע לרשות המדינה.
עו"ד בנצי פיגלסון אמר כי המדינה לא מלאימה כספים של יורשים פרטים. גם כאשר אדם יצא להפלגה ונעלם המדינה שומרת את זכויותיו. המדינה ממשיכה ושומרת את חלקו ברכוש עד סוף הימים כדי שכשיגיע הוא או יורשיו יקבלו את החלק המגיע להם.
עו"ד נירה לאמעי ביקשה עוד להבין כיצד מוודא הרשם אי פגיעה בזכויות ילדים מאומצים. צריך להבין כי פתיחת עם פתיחת הפרוטוקולים מידע חדש עולה. הפתיחה הראתה שמאחורי תעודות הפטירה עומדים מסמכים סותרים, התעודה שהסתמכו עליהם כשקבעו את הפטירה עומדות פעמים רבות על כרעי תרנגולות.
עו"ד בנצי פיגלסון אמר כי במסגרת המידע שנמסר במסגרת הבקשה לצו הירושה מתבצעת , על פי מידע, פנייה לשירות למען הילד. כאשר מתברר שאכן יש ילד שאומץ מופיע הדבר בצו אך שמו של המאומץ נשאר חסוי. כך גם ברישום בטאבו נבדק שהדברים נכונים, והזכויות נרשמות בחיסיון השם. עוד אמר כי אם לאחר זמן קיים מידע חדש, יש מנגנון לתיקון צו הירושה ושמירה על זכותו של המאומץ. ככל שיוגשו בקשות מתוקנות, אם תהיה אינדיקציה, הצו יתוקן.
עו"ד דבורה שבתאי המפקחת הארצית בשירות למען הילד אמרה כי אם האפוטרופוס פונה בנושא, אנחנו מעדכנים את המאומץ. עוד אמרה כי אם מסתבר בזמן שהמאומץ פותח את התיק, שאביו נפטר, השירות מיידע אותו בזכויותיו לפי חוק הירושה ובכך שהוא זכאי לדרוש את חלקו .
יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן, סיכמה את הדיון ואמרה יש לנו הישג היום. בא כוח האפוטרופוס הצהיר כי תפקידו הוא לסייע למשפחות והן יקבלו את צו הירושה. הוא הדגיש כי הקביעה של הפטירה תהיה רק לשם קבלת הירושה, והמשפחות תוכלנה להמשיך לפעול על מנת למצוא את בן המשפחה הנעלם. עוד אמרה יושבת ראש הוועדה כי היא תפעל לשינוי חוק הירושה כך שכאשר יהיו מקרים וייחשפו ילדים שאומצו במסגרת הפרשייה והם יבקשו לקבל את חלקם בירושה, המדינה תשלם את חלקם ולא המשפחה. כמו כן הוועדה תשב עם רשם הירושות על מנת להכין הצהרה עבור בני המשפחות, הצהרה שתאפשר להם לקבל את הירושה מבלי לוותר על התקווה למצוא את בן המשפחה הנמצא בארץ או בעולם. ח"כ נורית קורן סיימה ואמרה כי הוועדה תמליץ למשפחות לפנות לרשם הירושות על מנת שיפעיל את סמכויות החקירה שלו השוות לסמכויות ועדת חקירה.
