​

בעקבות העדויות שהושמעו בשבועות האחרונים בוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, על רכוש וכתבי יד שנעלמו למשפחות עולי תימן עת עלייתם ארצה, אירחה הנהלת הספרייה הלאומית את יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן (הליכוד) וצוות הוועדה, והציגה בפניהם את 'אוסף אילת' – הספרים וכתבי היד שהופרדו ב1951 מעולי תימן שהוטסו לארץ והועברו בזמן אחר באנייה לנמל אילת.

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן: "התרגשתי מאוד לראות ולמשש סידורים בני מאה שנה ומעלה שנכתבו ביגע רב ע"י אבות האומה מבני תימן. אל מול האוסף האדיר של כתבי היד הכולל, כתובות, שירים וחיבורים תורניים, נקרע ליבי שוב לחשוב על בעליהם שהגיעו אל ארץ ישראל בלי כל האוצר הזה שהיה חלק בלתי נפרד מחייהם.

פגשתי היום בספרייה אנשי בשורה – צוות הספרייה בראשות המנכ"ל, אורן וינברג, שהצליחו לבודד כל כתב יד ולתת לו הגדרות וסימוכין שיוכלו להקל על בני המשפחות והצאצאים, למצוא את הקשר הישיר שלהם לכתב ואף גם לקבל אותו. סוכם היום בסיור כי הוועדה תקבל את כל הרשימה שיש בהם שמות שניתן לאתר ואנו נפיץ את זה לכל הפונים והמשפחות. הוועדה תסייע בפרסום כל האוסף ובדרכים שיהיה ניתן להשיבם לבעליהם".

יניב לוי, מנהל אגף תהליכי הספרייה, סיפר כי מתכתובות שראה, אוסף אילת הגיע אל הספרייה הלאומית לאחר שהוקמה ועדת נגב ובה ישבו נציגים של הקהילה ונציגי הספרייה. לדבריו, "בוועדה הוחלט שאת ספרי התורה יחלקו לבתי כנסת ביישובים התימניים ובאשר לכתבי היד – נעשתה רשימה של כל כתבי היד שאין להם דורש, ואכן יש לזה מתאם ברור כי אלו הכתבים בדיוק שבידי הספרייה".

טרם הוצג האוסף בפני הוועדה בראשות ח"כ נורית קורן, סקר מנהל אגף כתבי יד, יצחק גילה, את מאפייני האוסף הנ"ל: "יש כאן 747 כתבי יד שבתוכם 844 חיבורים – מתוכם 178 חיבורים בהלכה, 121 העתקות של חלקים מהתנ"ך, 89 חיבורים של פרשנות המקרא,  52 שירות תימן [דיואן], 47 רישומים על הקבלה,  49 כתובות בין איש לאישה, 4 מילונים ו 4 חיבורים על  דקדוק".