בדיון סוער שנערך היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת על תקנות רפורמת התמרוקים, הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "הרפורמה לא מיועדת לחסל עסקים. אין סיבה לשנות מצבים קיימים אם הם עובדים ומועילים. זה לא הוגן. צריך למצוא נוסחה שתאפשר למי שפעל עד כה לפי החוק, להמשיך בכך. אחרת לא אעביר את התקנות". עוד הדגיש: "ניתן עדיפות לתעשייה הישראלית. זה נר לרגלנו".

הדברים נאמרו בעקבות עדות רבקה מזרחי, יבואנית מותג פרטי, שמחתה על כך שבתקנות שהגיש משרד הבריאות לאישור הוועדה, מדינת ישראל אינה נכללת ברשימת המדינות "המוכרות" (מדינות אשר על פי משרד הבריאות מבצעות בדיקות מוצר קפדניות, כך שאם מוצר נבדק בהן הוא יאושר להפצה גם בישראל). מזרחי סיפרה: "הרגולציה הזאת חיסלה את המותג שלי. יש לי מפעל בירדן שמייצר רק לצורך שיווק בישראל. החומרים מגיעים מאירופה וקנדה ויש לי את כל האישורים הנדרשים. אבל מעכשיו אני עבריינית".

ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסמבורג: "זה מכיוון שהחלטנו שאנחנו מפסיקים לבצע בדיקות בארץ, על מנת להקל על הביורוקרטיה ולקצר לוחות זמנים. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "יש הוראות מעבר, לפיהן בחמש השנים הקרובות, מי שמחזיק ב"תיק מוצר" יוכל להמשיך ולשווק בארץ. כעבור 5 שנים, אם ישווק את המותג גם במדינה "מוכרת", יוכל לשווקו גם בארץ. אני לא יודע לקיים שתי מערכות רגולטריות מקבילות". בר סימן טוב הבהיר כי מי שמייצר בארץ לא יידרש לשיווק במדינות מוכרות. עוד אמר כי משרד הבריאות יקיים התייעצות אם להרחיב את רשימת המדינות המוכרות, הכוללת כרגע את מדינות האיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ. "יש לי תחושה שגם דרום קוריאה היא מדינה שניתן לסמוך עליה", אמר, "נלמד עוד לגבי מדינות נוספות".

ויכוח נוסף ניטש סביב הסעיף בתקנות לפיו ייאסר יבוא ללא בדיקות מקומיות של מוצרים "רגישים" המיועדים לנשים בהיריון וילדים. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקשה להגדיר בתקנות מהו "ילד" ולהפריד בין מוצרים לתינוקות ופעוטות, לבין מוצרים המיועדים לשימוש בני נוער. ח"כ שרן השכל (הליכוד): "כמה בעיות והרעלות היו ממוצרים כאלה? בשביל זה צריך לעצור את הייבוא?". אדם פרידלר, מבעלי רשת גוד פארם: 17 שנה אנחנו מכניסים לארץ משחות החתלה ושמן תינוקות ואין שום בעיה. אנחנו פותרים בעיה שלא קיימת. זה חלם". מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב הודיע כי המשרד ינסח מחדש סעיף זה. יו"ר הוועדה אלאלוף הבהיר: "אותי מעניינת בריאות הציבור לפני הכל. יוקר המחיה הוא בסדר עדיפות שני. מה חשוב לך לגבי הבן שלך – בריאות, או שתחסוך גרוש?".

אלאלוף הוסיף כי דעתו אינה נוחה מהסעיפים לפיהם ימנה יצרן או יבואן תמרוקים נציג אחראי, אשר ירכז את המידע על התמרוק ומרכיביו. זאת מכיוון שהוטלה חובת סודיות על הנציג האחראי במקרים בהם משרד הבריאות פונה על מנת לקבל מידע לגבי התמרוק לצורך אישור יבוא מקביל: "אני חושש מהתנכלות לעובד מצד המעסיק. המעסיקים טוענים שמחייבים אותם בהקצאת עובד לצורך אחריות על התיק, והוא פועל מאחורי גבם למול משרד הבריאות מבלי שיהיו מיודעים".

רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים במשרד האוצר, עידו סופר, אמר: "התקנות החדשות אינן אופטימליות. אנחנו לא בעד לעשות משהו רק כדי להראות שעשינו משהו. אני מציע לחברי הכנסת לא לאשר את התקנות ללא שיפורים, בעיקר בנושאים הבאים: היבוא המקביל צריך להיכנס לתוקף עד מרץ 2018, אני לא רואה שום סיבה לדחות. בנוסף, לאפשר יבוא מקביל גם למוצרים לילדים; גם להורים הצעירים מגיע ליהנות ממחירים נמוכים".

הדיון הסתיים ללא הצבעות. דיון נוסף בתקנות יתקיים בעוד כשבועיים.

​