​הוועדה המשותפת לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בהצעת חוק למניעת הטרדה מינית, אישרה היום לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ עליזה לביא ואח'.  לפי הצעת החוק, במידה ועובד טוען כי הטרידו אותו מינית במקום העבודה וכתוצאה מתלונה שהגיש העובד בעניין המעסיק התנכל לו, המעסיק הוא זה שיישא בנטל ההוכחה כי ההתנכלות אינה נובעת מהתלונה. זאת, אם טרם מלאו שלוש שנים לאותה התנכלות.  החוק הקיים כיום קובע כי נטל ההוכחה במקרה כזה הוא על התובע (כלומר העובד'ת).
יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד),  אמרה בדיון: "הצעת החוק מבקשת ליצור סביבת עבודה ראויה, שתאפשר תחושת ביטחון אמיתית לעובדים ולעובדות. למרות כל החקיקה בנושא, הקשיים והפחדים בהגשת תלונה ובתביעה על הטרדה מינית הם רבים". ח"כ לביא חשפה לראשונה: "לפני עשרים שנה הופיעה בפניי לראיון עבודה אישה צעירה מאחת החברות הגדולות והמשמעותיות במשק. במהלך השיחה היא פרצה בבכי וסיפרה כי הוטרדה מינית על ידי מנהל החברה, וביום שהתלוננה נגדו פיטר אותה. ההצעה המובאת כאן מאותתת למעסיקים: ראו הוזהרתם ".
עו"ד שיר-אל נקדימון משדולת הנשים סיפרה כי ייצגה עובדת שעזבה את מקום עבודתה בשל הטרדה מינית, אך מעסיקה לשעבר המשיך והתנכל לה , כך שבשל התערבותו פוטרה משלושה מקומות עבודה נוספים.
ח"כ חיליק בר (העבודה) הודיע כי הוא תומך בהצעת החוק וביקש לוודא  מה יעלה בגורל תלונות שווא בנושא. עו"ד קרן בר יהודה מלשכת עורכי הדין השיבה: "תלונות שווא הן אחוז מזערי מסך כלל התלונות על הטרדה מינית. אם המעסיק יוכיח כי לא זו הסיבה שהובילה למעשיו, לא תהיה לו בעיה".
עו"ד סיגל סודאי מלשכת המסחר הסתייגה מהצעת החוק וביקשה לוודא שאינה מאפשרת פיצוי כפול לעובד. הוועדה הבהירה כי הצעת החוק אינה עוסקת בכך.