תוכן דף
הדיון התקיים ביוזמת ח”כ נדיה חילו: ”השלטון המרכזי הפקיר את הרשויות הערביות בצפון בזמן המלחמה. לא ניתן מענה למחסור במקלטים ובחדרי בטחון ואלמלא עמותות וארגונים חברתיים שונים לא היה גם מענה למחסור שלהם בצרכים בסיסיים ומצרכים קיומיים כמו: מזון לקשישים סיעודיים, טיטולים ועוד. צריך לזכור שמרבית התושבים בכפרים אלו לא עזבו את ביתם ונותרו במצוקות איומות. פניתי למבקר המדינה והוא נענה לבקשתי לקיים בדיקה מעמיקה של התנהלות העורף בכלל והתנהלות העורף במגזר הערבי בפרט בתקופה זו, על מנת לחשוף את המחדלים שהיו”.
מוטי וינטר, מנהל אגף שירותים חברתיים ואישיים במשרד הרווחה: ”למרות שהמדינה לא הגדירה את המצב כמצב חירום על כל המשתמע מכך (קבלת גיבוי תקציבי) פעל המשרד על מנת לתת מענה לצרכים שהתעוררו במהלך תקופת המלחמה. מדי יום סופקו כ-30,000 ארוחות. החלוקה נעשתה באמצעות משרד הרווחה, העמותות והארגונים החברתיים והרשויות המקומיות. ברשויות הערביות אכן קיים מחסור חמור במקלטים וחדרי בטחון, אבל לא היתה פניה של שום גורם במגזר הערבי לפינוי מהיישובים, שלא כמו במגזר היהודי. המשרד נתן מענה מיידי בכל הנוגע לפנימיות ילדים, בתי אבות לקשישים ומוגבלים. מערכות אלו תיפקדו בצורה טובה”. עוד דיווח לוועדה כי בשלב זה הוקצו למשרד 12.7 מליון ₪ על מנת לתת מענה לצרכים המיוחדים המתעוררים בעקבות המלחמה.
מיכל כהן-דר, רופאה מחוזית צפון ממשרד הבריאות: טענה בוועדה כי למרות פניות יזומות של המשרד לרשויות הערביות לפינוי התושבים הנזקקים כמו: קשישים וחולים סיעודיים הרשויות העדיפו לפתור את הבעיות בעצמם. ”פונו כ-266 קשישים חולים סעודיים, רק שניים מהם מהמגזר הערבי”. לטענתה קופות החולים נתנו את מלוא השירות והבעיה העיקרית שעדיין קיימת היא הטיפול בנפגעי חרדה. אנו מקווים לשיתוף פעולה של המועצות הערביות על מנת שנוכל לטפל בחולים.
אברהם זועבי, נציג משרד ראש הממשלה דיווח כי במהלך המלחמה הופעל מרכז לניהול לאומי שכלל נציגים של כל משרדי הממשלה והמרכז לשלטון מקומי על מנת לתת מענה לצרכים השונים ולהפעיל את הגופים והעמותות שהתגייסו לטובת העניין.
סעיד מועדי, יועץ שר התמ”ת טען שלחדר המצב של המשרד לא הגיעו פניות ודרישות של ראשי הרשויות הערביים.
אמיל סמעאן, מחלקת הרווחה בפקיעין טען שלמרות פניותיו למשרד הרווחה הוא לא זכה לחיזוק מצבת העובדים הסוציאליים במקום. ”גייסתי באופן עצמאי 4 פסיכולוגים מנצרת וכאשר פניתי לפיקוד העורף על מנת לקבל אמצעי מיגון אפודים וקסדות עבור העובדים הסוציאליים ששירתו את האוכלוסייה קיבלתי אפוד אחד מלוכלך וקסדה אחת מחוררת”.
חברי הכנסת רן כהן, אריה אלדד, אברהם רביץ וחיים אמסלם טענו כי על פי הדיווחים נמצא כי הבעיות של המגזר הערבי לא היו שונות מאלה של המגזר היהודי וכשלון הטיפול של השלטון המרכזי ניכר בשני המגזרים. יחד עם זה, הוסיף ח”כ רביץ, צריך להיות ברור שהבעיה שם חמורה יותר בשל העוני והמצוקה הקיימים ברשויות אלה מלכתחילה.
בסיכום הישיבה קרא ח”כ משה שרוני, יו”ר הוועדה למשרד הרווחה ומשרד הבריאות לבחון את תפקוד המשרדים על מחלקותיהם במהלך המלחמה ולאחריה ולפעול לאלתר לתגבור המערך התמיכתי הנפשי ותגבור מערך העובדים הסוציאליים בישובים הערביים בצפון. ח”כ שרוני קרא למנכ”ל משרד ראש הממשלה להקים צוות בינמשרדי של משרד הבריאות, הרווחה, התמ”ת, הפנים ומרכז השלטון המקומי שיבדוק את הצרכים הייחודיים שהתעוררו עקב המלחמה וייתן להם מענה רוחבי.
