75% מהקיבוצים המתחדשים הם גירעוניים, ו-62% מהם משלמים פנסיה הנמוכה מ-3,000 ש"ח בחודש. כך עולה מסקר שנערך במרבית הקיבוצים (תוצאותיו אינן מלמדות על גודל התופעה בקרב כלל הקיבוצים) והוצג על ידי ההסתדרות החלוצה בפתח דיון ועדת המשנה לענייני פנסיה בקיבוץ המתחדש, בראשות ח"כ אילן גילאון (מרצ).

ח"כ גילאון אמר בדיון: "חבר קיבוץ הוא היום כמו עולה חדש. רשת הביטחון שלו נפרמה, ועל המדינה שנתנה את הגיבוי להקמת הקיבוצים ולהתנהלותם לתת לו מענה. כל חבר קיבוץ באשר הוא צריך לחיות בעצמאות ובכבוד".

אריה שרייבר, בן 79, חבר קיבוץ נירים: "יש מאבק בין דורי קשה בקיבוצים. עבדתי 60 שנה, את כל משכורותיי שמתי בקופת הקיבוץ, אבל אומרים לי: זה לא שלך ואין לך זכות לדרוש את זה. אין שום קריטריון לקביעת הפנסיה ורמת חיי המבוגרים בקיבוץ נמוכה בהרבה מרמת חיי הצעירים".

בועז אפלל, חבר קיבוץ יפתח: "חלוקת התקציב באגודה קיבוצית אמורה להתבצע לפי 3 קריטריונים: תפקיד, ותק ותרומה. בפועל, החלוקה מתבצעת רק לפי התפקיד. עמדת רשם האגודות השיתופיות לגבי תשלום פנסיה בקיבוצים היא: שילמת מינימום? יצאת ידי חובתך. לא לכך התכוון המחוקק".

שרה זילברשטיין, המשרד לאזרחים ותיקים: "אין כל ביטחון או ערובה שקיבוץ ישלם פנסיה לחבריו".

עומרי כנען, מנהל אגף הנלווים בתק"מ: "הפנסיה בקיבוצים עולה וצומחת. הקיבוצים והחברים עושים נפלאות להצלתה. בל נשכח שעד לא מכבר קיבוצים שילמו אלף ש"ח בחודש לחבר ותיק, והיום רק 70 קיבוצים לא יכולים לתת יותר מ-3,000 ש"ח. קיבוצים שנהגו מעבר ליכולותיהם והעניקו לחברים הוותיקים דיור ופנסיה באופן פופוליסטי נפלו לבור עמוק".

עו"ד מיקי דרורי, היועץ משפטי של התנועה הקיבוצית: "המדינה מסרבת להכניס כסף למערכת. אנחנו רוצים להעלות את פנסיית המינימום המחייבת מ-35% מהשכר הממוצע במשק ל-40%, אבל המדינה והמוסד לביטוח לאומי צריכים להתחשב ולתת כתף".

איטה ילין, סגן רשם האגודות השיתופיות: "אין לנו התנגדות עקרונית להעלאת הפנסיה ל- 40%, אבל הקיבוצים יצטרכו להראות מקורות מתאימים. בשנת 2009 ערכנו בדיקה ולא נמצאה יכולת כזאת".

עבד חסדייה מאגף שוק ההון במשרד האוצר, הבהיר כי המדינה תתנה שימוש קרן לתשלום פנסיה בקיבוצים בכך שיהיו רשומים על שם כל חבר בנפרד וכן שיתבצעו הפרשות רציפות.

ח"כ גילאון הודיע כי הוועדה תשוב ותתכנס בקרוב להמשך דיון בנושא.