תוכן דף
בתקנות שעת חירום התשנ”ט 1948 מפורטות הגבלות על יציאה לחו”ל מטעמי ביטחון המדינה ועל יציאה או כניסה למדינות מסויימות (לבנון, סוריה, סעודיה, עיראק ותימן), כניסת אזרח או תושב ישראל למדינה מהמדינות האמורות, שלא בהתאם להוראות מהווה עבירה פלילית. אלא שהתקנות אינן חלות על אדם שבידו דרכון דיפלומטי או דרכון שירות. סעיף 10(ב) לחוק חסינות חברי כנסת קובע כי ”חבר כנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון שירות”. מכאן, שאיסור הכניסה למדינות האמורות בלא היתר אינו חל על חברי כנסת. המדינה סברה כי אין הצדקה עניינית לאי תחולתו של האיסור לנסיעה בלא היתר למדינות אויב על חברי הכנסת.
יו”ר הוועדה משה גפני אמר כי על אף שהוא מסכים עם רוח החוק יש לו חשש כבד מעניין נטילת חסינותם של חברי כנסת והציע כי לא יצא אדם לארץ אויב אלא בהיתר משר הפנים אך כאשר מדובר בשר או חבר כנסת – תהיה אפשרות לערער בפני ועדה שתהיה מורכבת מיו”ר הכנסת, יו”ר האופוזיציה, יו”ר ועדת הכנסת, יו”ר ועדת חוץ וביטחון ויו”ר ועדת הפנים. ”בשעתו, בתקופת ממשלת רבין, היתה אמורה להתקיים פגישה בין נציגי הממשלה וערפאת בשבת. כמובן שהתנגדנו לכך. פנה אלי אדם שהציע לי לפנות ישירות לערפאת ולבקש הקדמה או דחייה של הפגישה. שאלתי את הרב שך והרב ענה לי שעל אף שאנחנו מהווים אופוזיציה לממשלה – אין לפעול בניגוד להוראותיה” אמר ח”כ גפני. ”לכן אני מעוניין שההחלטה תהיה בידי שר הפנים, אלא שאני חושש מתוצאות גורפות של הסרת חסינות של חברי כנסת”.
יו”ר ועדת הכנסת ח”כ יוסי כ”ץ אמר כי זוהי הצעת חוק עוקפת ועדת כנסת וכי הצעת החוק מפרה את עקרון הפרדת הרשויות. ”זכותי כח”כ להביע דעות מנוגדות לממשלה – זוהי בעצם תמצית הדמוקרטיה והחוק הזה בא למחות זאת במחי יד” אמר ח”כ כ”ץ, והוסיף כי חייבת להיות לבית המחוקקים זכות ערעור על החלטות שר הפנים.
