בדיון על הגרעינים התורניים העירוניים, קרא ח"כ אמנון כהן לממשלה להגדיל את תקציבי השיקום החברתי של ערים מעורבות
ח"כ אורי אורבך: "שמאלנים הולכים בזוגות"
ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אמנון כהן, קיימה היום (ב', 30.1.12) דיון מהיר לבקשתה של ח"כ זהבה גלאון. הדיון עסק ב"פעולות גופים רשמיים בממשלת ישראל לעידוד גרעיני התנחלות אידיאולוגית בערים מעורבות".
בפתח הדיון אמרה ח"כ גלאון כי מדובר בחומר נפץ פוליטי, שכן "גרעינים חרדיים, תורניים לאומיים פועלים, לכאורה בשם הרצון לחזק את הערים המעורבות אך בפועל הן מבקשות לשנות את צביון העיר". היא טענה כי הממשלה תומכת בפעילות הגרעינים באמצעים שונים. ח"כ גלאון האשימה כי הגרעינים מבקשים להשתלט על העירם על ידי דחיקת התושבים הערביים מהערים המעורבות. ח"כ אורי אריאל ענה כי אכן משרד הבינוי והשיכון תומך באופן חוקי לחלוטין בפעילות רווחה בערים המעורבות וכי הכל נבחן בהתאם לקריטריונים חוקיים. ח"כ טלב אלסאנע טען כי לגרעינים התורניים יש "אידיאולוגיה להציק לאנשים". תושבת העיר לוד, מהא אלנקיב, טענה כי בשנת 2004 מינהל מקרקעי ישראל מכר לגרעין התורני בלוד קרקע במסגרת מכרז על פי שווי של 7 ₪ לדונם. היא הלינה על כך שהגרעין התורני בנה מבנים יפים ואילו מסביב נותרו מבנים ערביים שנראים כמו מחנה פליטים. על כך הגיב ח"כ אמנון כהן ואמר כי ראוי שגם האוכלוסייה הערבית תקים גרעיני סיוע לערים המעורבות. מר ישראל בן עזרא, יועץ בכיר לראש העיר עכו, אמר כי דווקא בעכו קיים מודל ראוי לדו-קיום יהודי ערבי וכי כי הארגונים החברתיים, כולל ה גרעין התורני, שותפים לשולחן עגול המשותף לכל הארגונים. ח"כ דב חנין אמר כי הוא מתנגד להעדפות ומנגנוני הדרה וכי ברור שבעת השתלבות גרעינים בעיר כלשהי צריכה להיות גישה שהינה בעד פיתוח כולל של העיר. עו"ד אלעד ברדוגו מהגרעין התורני בלוד, סיפר כי הוא גדל בלוד בשכונות מעורבות וכי כל מטרת הגרעין התורני הינה למשוך אוכלוסיה איכותית ללוד ולחזק את העיר המוחלשת. מר אוריה שחור מהגרעין התורני ברמלה, הדגיש את רצונו לחיים של דו-קיום בכבוד. עם זאת הדגיש כי הגרעין אינו רב-תרבותי וכי מטרתו לחזק את החיים היהודיים ברמלה. ח"כ אורי אורבך פנה אל חברי הגרעינים ואמר: "אל תתנצלו! שמאלנים הולכים בזוגות. יש את אלו שאינם רוצים אתכם בהתנחלויות ויש את אלו שלא ירצו אתכם בגרעינים בערים. בעיני חלק מהם, יהודי עם זקן זה מתנחל. עינם של רבים צרה ביהודים אקטיביסטים. לי ברור שאינכם רוצים ליצור מתיחויות עם ערבים".
נציגי מינהל מקרקעי ישראל ומשרד המשפטים הבהירו כי מכרזי הקרקע התקיימו כדין.
לקראת סיכום הדיון, ביקשה ח"כ גלאון כי ייקבע ש"קריטריונים גזעניים לא יכתיבו תקציב ממשלתי". היא הציעה כי תקציבי הגרעינים החברתיים ייבדקו לעומק.
ח"כ אורי מקלב שסיכם את הדיון, אמר כי הוא מאד מבין שיש כאלו שאינם רואים התיישבות יהודית בשכונות מעורבוטת בעין טובה. עם זאת, אמר כי תופעות כאלו יכולות להיות קיימות גם בהתייחסותה של אוכלוסיה יהודית מסוימת לגרעין יהודי אחר בתוכה. ח"כ מקלב הוסיף ואמר כי אם יש חשדות באשר לאופי המכרזים, ניתן לפנות לרשויות המשפט והאכיפה. ח"כ מקלב הציע לסיכום כי כאשר הממשלה מתכוונת לחזק גרעינית תורניים, היא תשקול להגדיל את התקציבים ותתמוך בכלל האוכלוסייה בעיר המעורבת.